ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יח > ו'תקלז

ב"ה, א' מ"ח, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ"ח תשרי, בו כותב ע"ד המצב בבית הספר ובפרט בבעיא של הפרדה, אשר דעתו דעת יחיד היא ואין לו בכחו וכו'

ובודאי למותר להאריך לדכוותי', שדעת האמורה היא גם דעת יחידו של עולם, וע"פ פתגם הידוע של כ"ק רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, שצריכים לחיות מתאים עם הזמן (מ'דארף לעבען מיט דער צייט) הכוונה בחיות פרשת השבוע (נדפס בקונטרס בקור שיקאגא, קו' מ"ו) ומעשה אבות סימן לבנים בפרשת שבוע זו, ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים וכמבואר בפירוש רש"י עד שחששו גם למעלה ועתה לא יבצר מהם, וסוף דבר הי' שאחד הי' אברהם, ויירש את הארץ גו', וידוע פתגם רבותינו נשיאינו חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ויהי רצון שיהי' זה בהקדם ובמינימום של העלמות והסתרים, ואשרי זכותו של כל אחד המקדים הענין לחדש אחד, שבוע ויום אחד.

בכבוד ובברכה.

ו'תקלז

בבעיא של הפרדה: ראה בזה לעיל חי"ז אגרת ו'קעז, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ו'תתקכט. ו'תתקמה.

פתגם הידוע: ראה גם לעיל: חט"ו ה'תעו*, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ו'תקמג.