ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'תקלט

ב"ה, ג' מ"ח, תשי"ט

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה יצחק שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו ממוצש"ק פ' בראשית, [ובסגנון המתאים לסיפורי חסידים ע"ד מנהג אבותיהם ברוסיא לפנים, שבמוצאי שמחת תורה היו מכריזים, ויעקב הלך לדרכו, הנה זו גם] בראשית דתקופה חדשה בעבודת האדם בכלל ובפרט במילוי תפקידו הפנימי והעצמי, מתאים להודעת חכמנו במשנתם לשמש את קוני ולעשות לו ית' דירה בתחתונים, ועל פי המבואר באגה"ק לרבנו הזקן סי' י"ד הרי משנה לשנה מתחדשת העבודה באופן נעלה יותר, ובלשון אגרת האמורה, שיורד אור שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה, לארץ עליונה ולדרים עלי' הם כל העולמות העליונים והתחתונים, ועל התחתונים ע"י מעשיהם ועבודתם לגלות את האור מההסתר.

בו כותב אודות הברירה שניתנה לו, לבחור בשיעורים בבאר שבע או במקום שעבד בו תמיד בין הנוער, ובחר בהאחרון, ושואל דעתי בזה.

ודעתי כדעתו, וכמ"ש מאז, שבעבודה עם הנוער ה"ז השפעה על בנין ביתם בישראל, ז.א. שכל שינוי בהמקבל ה"ז שינוי ביסוד ביתו שיבנה בעתו ובזמנו, והרי כל עתידו לפניו, אבל ביחד עם זה כדאי הי' להתבונן ולמצוא איזה אופן שתהי' לו השפעה גם בבאר שבע, שהרי כל הענינים הם בהשגחה פרטית וכשנודע לאיש הישראלי שיש מקום שיוכל להשפיע, עצם העובדה מורה שצריך להשפיע שם, ובפרט בהאמור שבקשו אותו עד"ז, ז.א. שהשייכות בזה חזקה עד כדי כך שאפילו הזולת ובעל בחירה מרגישה (וכמבואר בדא"ח שהבחירה, בחירה החפשית, היא אך ורק בבנ"י שהם חלק אלקה ממעל, ששם מקום הבחירה ואמיתית המציאות, שכיון שמציאותו הוא מעצמותו ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו כי זוהי המציאות הראשונה והאמיתית, מובן שבחירתו חפשית באמת, משא"כ בכל הבאים לאחרי זה, לבד חלק מן העצם, שכשאתה תופס בהחלק אתה תופס בהעצם וק"ל) ואפילו אם אי אפשר לתת שם שיעורים תכופים וקבועים, בטח יש למצוא אופן של ביקור בתקופות ידועות פעם בשבועים ושלשה שבועות, וההרצאה אז תהי' מקפת וכללית באופן לתת חומר למחשבה ועיון עד לזמן בקורו השני, והעיקר לתת מקום לעמוד אתו בקישור בכתב או ע"י ביקורים אצלו, ובמילא תהי' בידו האפשרית להשפיע עליהם בהעיקר מעשה בפועל, וע"ד שכותב שסידר אודות, עיינות.

ובמ"ש שבעצמו זקוק לטוב טעם ודעת, - בודאי יודע גם הוא שאין נקי מצורך זה, וע"ד המסופר ברשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר הנדפסת בהערות לתניא בנוגע ללימוד התניא, והחומש, שהגדול שבגדולים והקטן שבקטנים משתוים בזה שלכל אחד יש חלק בהם, וכבר נמצא לא בהתחלה, וכל אחד מהם לא הגיע עד תכליתו, וכמדומה כבר כתבתי לכ' שזהו הפס"ד בשו"ע, שכל אחד מישראל מחוייב במצות הצדקה, ופשוט שלא רק בהנוגע לצדקה כסף וזהב גשמים הדברים אמורים, אלא גם בהנוגע לכסף וזהב רוחנים, הם אהבה ויראה, ודברים המביאים אליהם, הם התבוננות שהאוי"ר הם תולדותי' והעיקר התוצאות מזה רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת, כמבואר בתניא ריש פרק ד'.

במ"ש אודות חידון תנכ"י, - לדעתי כבר הקרקע מוכשרת שיציע שיערכו חידון תנכ"י ומשנה ביחד, וסיכוים קרובים שיתקבל הדבר, כיון שחידושא עדיפא לי' לכאו"א, וחידון תנכ"י כבר הי', ואף שכמובן לא מיצו את הדבר ויש עוד מקום להתגדר ולהוסיף, הנה כשביחד עם זה יוסיפו משנה, הרי זה וזה יתקיימו ובסגנון מתוך שלא לשמה כו', הרי יש להדגיש ערך לשון המשנה נצחיותה, והחביבות שיש לה גם בין החוגים וכו' ולהדגיש גם נקודה האמורה שיש בזה משום חידוש והוספה וכו'.

כוונתי פנימית בהאמור מובנת למדי כתחלת מכתבי, שהרי זה שלב הקרוב למעשה יותר, ועוד נקודה פנימית בזה, ע"פ ביאור חז"ל בחילוק דתושב"כ ותושבע"פ, שעל ידה דוקא ונפלינו מכל עמי הארץ (שמות רבה פ' מ"ז א') ובפרט שחידון התנכ"י שעבר, השאיר רושם בלתי רצוי כלל ע"י השתתפות בו של מיסיאנערן וכו', וד"ל.

דא"ג להאמור יש להוסיף עוד נקודה שתענין בהנוגע לסדר הראשון של המשנה הוא סדר זרעים, שנעשה בסגנון העולם עתה, אקטואלי ביותר ע"י התישבות בנ"י באה"ק ת"ו בשטח עבודת אדמה וכו'

כנהוג בכזה בודאי חידון האמור קשור יהי' בחילוק פרסים ובזה ענינים של דפוס, ומובן שגם זה אפשר לעשות צנור להחדרת יהדות אמיתית בחוגים אודותם כותב.

נעם לי לקרות במכתבו את אשר כותב אודות בנו ובתו שיחיו, ויהי רצון שתכה"י ירווה משניהם גם יחד נחת יהודי שהוא נחת גשמי ורוחני גם יחד.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

ו'תקלט

חלקה נדפס בלקו"ש חכ"ב ע' 358 חלקה שם ע' 364 חלקה שם ע' 414 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה יצחק: דמיאל. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ז ו'שט, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ו'תתעו. ו'תתצח. ו'תתקנט.

היו מכריזים: ראה גם לעיל ח"ד אגרות תשפב-ג, ובהנסמן בהערות שם.

וכמבואר בדא"ח: ראה גם לעיל חי"ז אגרת ה'תתעא ובכ"מ. לקמן ו'תקמט.