ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'תקמב

ב"ה, ז' מ"ח, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו עם המצורף אליו, בו כותב אשר עזב את הביהכ"נ שלו לפני הקיץ וכו'.

וכנראה, כוונתו - שעזב משרת הרבנות בכלל, ולפלא הדבר, ובפרט בהנוגע לזה שנמצא בארצוה"ב זה כמה שנים, וכנראה ממאמריו הנדפסים שצירף למכתבו, התענין במצב היהדות כאן ובעצות איך לשפרו, שעפי"ז אינו מובן כלל הצעד האמור - להפסיק מלשמש במשרת רבנות, כי האומנם עי"ז אומר להביא תקון ושיפור לערכי היהדות כאן בארצוה"ב?! ובפרט - אם כנים דבריו בהנוגע להכשרתו שכותב ע"ד זריזות ארגון וכו' - שהרי זה עוד מגדיל האפשריות שלו ובמילא מגדיל בהעיוות בהנסיגה מן המערכה, יותר נכון לומר - בריחה מן המערכה,

ובמ"ש (כנראה בתור ביאור לצעד שלו), שבמשרתו צריך הי' להכנע לבע"ב, וכו', כמובן גם זה אינו טעם מספיק כלל, כי כיון שסו"ס מוכרח שיחול שינוי בהיחס של הבע"ב להרבנים שלהם, הרי אי אפשר שיבוא השינוי ע"י אלו שלא איכפת להם בכניעה לבע"ב, כ"א דוקא ע"י אלו שילחמו נגד זה, ותקוה רחוקה ביותר שהבע"ב עצמם ילחמו נגד שלטונם על הרבנים, ומוכרחת לבוא הזזה בזה דוקא מצד הרבנים, והשיטה אני את נפשי הצלתי, כבר פסלוה גדולי-עולם, ובפרט גדולי החסידים,

והוא גם מענינא דיומא - פרשת השבוע שקראנו בפ' נח, כביאור הזהר הק' ענין התמוה שנקראים מי המבול מי נח, אף שצדיק תמים הי' בדורותיו. - והסיבה לשם זה הוא (זהר חלק א' ס"ז ב'): כיון דאמר לי' (קוב"ה) דישזיב לי' הוא ובנוי לא בעי רחמין על עלמא ואתאבידו, ובגין כך אקרון מי המבול על שמי', ז.א. שאפילו כששומעין ציווי מפורש מבורא העולם ומנהיגו (ככתוב שם: ובאת אל התבה ומחיתי את כל היקום), אין זה פוטר האדם כלל וכלל מלשלול הענין דאני את נפשי הצלתי. ואם לפני מתן תורה כך - עאכו"כ לאחרי נתינת התורה, אשר ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בה, ובפרט לאחרי ערבות שבערבות מואב - שכל ישראל ערבים זב"ז, וק"ל.

מובן שאפשר לעשות לשיפור היהדות גם לאיש שאינו מכהן במשרת רבנות, ואפשר עוד לעבודה גדולה ביותר, אבל לצערנו, בהתבוננות באותם הרבנים שעזבו משרתם, לאיזה טעם שיהי' - לא נכנסו לעסקים דמס"נ וכו'. וק"ל.

במ"ש אודות כניסה למסחר ועסק באם ישנה הצעה מתאימה,

הנה בכלל בענינים כאלו משתדלים באופן דחברא חברא אית לי'. ז.א. שמדברים עם הידידים, הקרובים ע"ד השאיפה וכו', ומבקשים אותם להתענין בין ידידיהם הם, ובטח גם הוא עושה כזה. ומובן אשר באם אדע מהצעה מתאימה - אודיענו, או שאודיע שאיפתו הוא להמציע, ואין הכתוב בתחלת מכתבי נוגע בזה, כמובן.

ואנצל הזדמנות זו לעוררו ע"ד קביעות עתים בלימוד תורת החסידות, אשר ביחוד בתקופתנו זו - ה"ז הכרח, נוסף על שנכלל בחיוב הכללי של תלמוד תורה, אשר החלות שלו הוא על כל חלקי התורה כמובן, ועיין בזה - דברים חוצבי להבות אש בשו"ע לרבנו הזקן הלכות ת"ת פרק ב' סעיף יו"ד בענין קיום המצוה שמדאורייתא שמור תשמרון את כל המצוה וגו' - מיוסד על דברי הראשונים כמלאכים הסמ"ג וכו' כמבואר גם בסעיפים שלפנ"ז שם.

בברכה לפרנסה טובה מתאימה לכשרונותיו ולמילוי תפקידו בתכ"י, כדבר משנה אני נבראתי לשמש את קוני.

ובברכה לבשו"ט בכל האמור.