ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'תקעו

ב"ה, א' כסלו, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי, שוב הפסק הכי ארוך, נתקבל מכתבו מי"ט חשון, בו כותב ע"ד מצב רוח זוגתו תחי' בקשר עם העתקם ל... ותולה הענין במה שבודדים הם שם וכו'.

ולפלא גדול על אנ"ש - שגם ענינים הנראים ובולטים גם לעיני בשר, אין שמים לב לזה, ולא עוד אלא שמחפשים פירושים וביאורים בדרכים עקלקלות.

כוונתי פשוטה: בטח זוכר, כשנדבר ע"ד העתקתם ל... הי' זו קשורה וכמדומה שנכתב בפירוש פעם ושתים, שבבואם לשם יתעסקו בהפצת היהדות בכלל וחסידות ביחוד. וכשיעשה חשבון מכל השנים שנמצאים הם שם, הנה מחד גיסא רואים חסדי השי"ת בהנוגע להשפעה מלמעלה, ורבה העזובה וביותר בהנוגע לעבודתו, ולעבודת זוגתו תחי' מתאים לעניני', בהנוגע להפצת היהדות והפצת החסידות. וא"כ הרי זה טבעי ולא רק ענין סגולי, שההעתקה אינה עולה יפה, והטעמים שכותב אינם אלא מסובבים, ומפיתויי היצר לכסות על האמת.

מובן שמשער הנני התירוצים על מיעוט העבודה וגרעונה, מפני שפלוני אינו מתנהג כדבעי, וטרודים בעניני פרנסה וכו', אבל מובן ג"כ שאינם אפילו בגדר תירוץ:

א) וכי מפני שפלוני אינו מתנהג כדבעי, לכן צריך הוא למעט בעבודתו, בפרט, כנ"ל, שהצלחת הפרנסה תלוי' בעבודה האמורה.

ב) ועד"ז בנוגע לנקודה השני' (טרדת הפרנסה) - כי עבודה האמורה היא המהווה הברכה למעלה בהנוגע לעניני פרנסתו, והצלחת ההעתקה בכלל.

שמזה מובנת הפליאה, שמשקיעים מאמצים הכי גדולים בעריכת הכלי טבעי למטה לקבלת הברכה, ורוצים לתרץ בזה העדר הפעולה בהנוגע להברכה עצמה במקורה למעלה, שהרי צ"ל מה להמשיך בהכלי, והעסק בהטפל, טפל הוא לגבי העסק בהעיקר, וק"ל.

מובן שבכל הנ"ל - אין כוונתי להכאיב למי שהוא וגם לא להטפת מוסר גרידא, כ"א בנוגע להעתיד והכי קרוב, ובפרט, שמחד גיסא - קל עתה יותר לפעול במקומם בעניני חסידות, מאשר לפני זמן, ולאידך גיסא - עכ"פ עתה רואים במוחש, בעיני בשר, איך שאין פועלים ואין עושים בהנוגע להתפתחות חב"ד, כי כל הפעולות היו - התחלה לרגע, לאיזה זמן והפסיקו, ועוד פעולה לאיזה זמן והפסק וכו'.

ויהי רצון שיבשר טוב בקרוב ממש בהאמור לעיל, ז.א. הרחבת פעולות בכל שטחי החסידות שבמחנם הט', ועד לאופן דופרצת וגו'.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.