ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'תרנג

ב"ה, כ' טבת, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מצום העשירי יהפך בקרוב לששון ולשמחה, בו כותב אשר נמצא חדש ואיזה ימים בישיבת תומכי תמימים ב... וישנם פרטים שאינו שבע רצון מהמצב שם ומפרטם במכתבו וכו'.

ולאחרי בקשת סליחתו, ובהקדים המבואר ברז"ל, אשר אף שהיצר הרע נקרא בשם כסיל, בכ"ז ערום הוא באומנתו איך לפתות את האיש הישראלי, וכיון שבני אדם אין דיעותיהם שוות, מובן שלכל אחד ואחד יש לו גישה משלו, המתאימה לתכונת ואופי איש זה,

בהנוגע לאברך שהחליט בעצמו, למרות כמה קישוים, שילמוד תורה ביראת שמים ויעלה בקיום המצות ובהתקשרות לכל עניני התורה ומצותי' וגם התחיל לקיים החלטתו זו, ע"י כניסתו למחיצה, ששם היא ההדגשה על עניני יראת שמים ולימוד פנימיות התורה, הנה מובן שבאם יגש אליו בטענה, שיחזור מהחלטתו וישוב ח"ו למנהגו הקודם, בודאי שלא ישמע לפתויו. ולכן מנסה באופן, שתקותו (של היצה"ר) שאולי יתפתה עי"ז, בהסבירו, שלא זה המקום ולא זה האופן, על ידו יגיע למטרתו, ומובן שישתדל להמציא טעמים שיש להם אחיזה בשכל, ואפשר שימצא מה כיון שאין שלימות בעולם, ולכן כל הענינים מעורבים טוב ורע (אף שכמובן, יש בזה חילוקים מן הקצה אל הקצה, עד שבקצה הטוב, הרע הוא רק חלק מני אלף ורבבה, ובטל לגמרי, ועד לקצה השני ר"ל), וככל ש;63637#&יתרא יותר היצה"ר שיצליח האדם בדרכו בו בחר, ובהמקום בו נמצא, ומנסה להביא החלטתו לפועל, מתגבר ג"כ בפיתוייו, וע"ד המבואר בספר התניא, שמחשבות זרות ופיתויי היצר הרע, מתגברים בעת התפלה יותר מאשר במשך שאר היום, וק"ל.

אפשר שהטענות אודותן כותב (בחלקם עכ"פ) צודקות הן, ז.א. שהאברכים שהם בחברותא אתו, חסר להם בהנקודות אותן מפרט. אבל משל למה"ד לאיש סוחר לפרנסתו הגשמית, שכאשר באים לקנות סחורתו, משתדל למצוא בהלקוחות, אותם הענינים שהם יכולים לסייע אותו במכירתו הסחורה, ולהשיג עי"ז ריוח הכי גדול, ולא ידגיש חלק תכונות הלקוחות שהם בסתירה לזה. ועד"ז הוא גם בנמשל, שבהתחבר האדם עם חברו, עליו להדגיש ולהבליט ולהשתדל להגביר - חלקו הטוב של חבירו ולא הצד השני.

בטוחני - שבין החברים האברכים שבישיבה, עשירות מהם, אין בהם כמה מהנקודות בלתי רצויות שכותב במכתבו אודותן, אף שככל אחד מבני האדם שאינו בשלימות, יש בהם נקודה אחרת הצריכה תקון ושפור, והעצה היעוצה - להיות למד מכל אדם, הצד הטוב שבו, ולהתקשר עם הצד הטוב שבו, ולא להיפך.

המורם מכל האמור - שעליו ללמוד בהתמדה ושקידה, ולהסתייע מהאברכים שבסביבתו בתומכי תמימים, שהם מתמידים בלימוד (אף שאין מאריכים בתפלה) בהנוגע להתמדתו, ומהאברכים המאריכים בתפלה ורגש (אף שאין מתמידים) בהנוגע לאופן תפלתו הוא וכו', והובטח כבר מרז"ל, יגעת ומצאת.

ויהי רצון ששורותי הנ"ל המעטות בכמות בערך חשיבות הענין, תפעלנה פעולתן - ע"י שיתבונן בהן וירחיבן בהבנתו והשגתו הוא, כי מתארות הן את המציאות כמו שהיא, ובודאי שכל מה שיקלוט הוא בישיבת תומכי תמימים יוכל לנצל זה - במשך הזמן - להשפעתו על אחרים, וזכות הרבים מסייעתו להתגבר על העכובים המדומים, ולהצלחתו הוא במשך לימודו בישיבה.

וידועה השיחה מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, נדפסה בספר תורת שלום, שמי שתפקידו להיות משפיע, ורוצה להצליח בתפקיד זה, עליו תחילה להיות מקבל בכל הפרטים, ובסגנון חז"ל, להיות כלי ריקן מכל פניות צדדיות ומכל בלבולי שכל עצמו בקבלתו הענינים, אשר עי"ז יעשה למשפיע במשך הזמן.

ועוד להוסיף. אשר בודאי ידוע לכמה מחבריו, ע"ד החלטתו לשנות דרכו בעיקר, ואשר כבר התחיל בעלי' בכיוון זה, וכל נסיגה לאחור, תתן להם האחיזה והמקום, לבוא אליו בראיות שונות ומשונות, שלא צודק הוא בההחלטה וכו', שהרי, ככל בני ישראל, בודאי אשר נפש האלקית שלהם מייסרתם, למה לא החליטו כהחלטתו הוא, לשוב לדרך חיים אמיתיים היא דרך תורתנו תורת חיים, וקיום מצותי' עליהן נאמר, וחי בהם, וכדי להצדיק אי ההחלטה שלהם, הרי הדרך הכי קלה היא, להטיל דופי בהחלטתו שלו לחזור לדרך אבותינו להתורה והמסורה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.