ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'תרסג

ב"ה, כ"ה טבת, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מי"ט טבת, בו כותב הסברא שישנם כאלו שספק אצלם באם צריכים לכתוב גם ע"ד המגרעות, ושהיו בזה וויכוחים חריפים.

ולפלא גדול הספק בכגון דא, כיון שכמה פעמים כתבתי עד"ז וביחוד לאחרי ההודעה שבלא"ה ישנם מודיעים ע"ד כהנ"ל אלא שמאנשים מן הצד, ובמילא מגזימים וכו' שלכן התוצאות הפוכות הן מאשר תקות המצדדים להעדר כתיבה זו.

ובעיקר תמיהתי היא, שהרי קבלנו מרבוה"ק הוראה ברורה לבחון בכגון סברות כאלו, לדעת המקור ממנו באות, באם ישנו ספק בזה (נדפס בהיום יום כ"ג סיון) באם שעי"ז יתוסף או יוגרע בענינים המועילים למעשה ועבודה בפועל, והרי בלי ספק, אשר לכשיודע שאין מודיעים למקום פלוני ע"ד מגרעות, יביא זה לא למיעוט הגרעון והחסרון אלא אדרבה וק"ל. ומה לנו יותר ברור ממארז"ל, הלואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם.

ויהי רצון שכתיבה האמורה תהי' באופן דפוחת והולך, אבל לא מפני הסברא בלתי מתאימה האמורה, אלא מפני שהמגרעות וסיבתן תהיינה באופן דפוחת והולך עד שיעברו כליל, וע"ד האמור באגה"ק סוף סי' כ"ו, יכתבו מכתבים מפורטים לא ע"ד בירור בירורים כי אם ע"ד הוספה באורות וכו' וק"ל.

במ"ש אודות הענינים שעדיין דורשים תיקון, בטח יעורר עד"ז עוד הפעם ועוה"פ ובפרט שיש מקום לומר שהסגנון הרגיל בהנוגע לתוכחה "הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים", אינו בדרך גוזמא (ראה שו"ע לאדה"ז סקנ"ו ס"ז ובמ"מ שם).

בברכה לבשו"ט בכל האמור.