ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'תשז

ב"ה, ד' אד"ר, תשי"ט

ברוקלין.

מר יעקב שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מבדר"ח אד"ר בו כותב תמיהתו על המובא בספר בעל-שם-טוב בפרשת בהעלותך בשם הבעש"ט ביאור ענין קריעת ים סוף, אשר כאילו הוא בטבע, והנס הוא מה שהקב"ה בראשית הבריאה הטביע בטבע אשר ביום פלוני יבקע הים, והוא דלא כהמבואר בכ"מ אשר קרי"ס הי' נס ונס גדול ביותר.

והנה ספר הנ"ל הוא מלוקט מכמה ספרים, וצריך עיון עד כמה מדויקים הדברים המובאים בספרים מהם לוקט, כי הרי בענינים כגון אלו, הנה ע"י אי דיוק באיזו תיבות משתנה הכוונה מהקצה אל הקצה. ובפרט עפ"י הידוע אשר הבעש"ט הי' אומר דברי תורה בלע"ז ולא בלשון הקדש, והמעתיק לא תמיד כיוון להענין של הבעש"ט, אפילו כשהמלקט הי' באותו שעה ובאותו מקום. עיין דוגמא באגרת הקודש לרבנו הזקן סכ"ה (קמא, א).

וקרוב לודאי שגם בנדו"ד כן הוא, שהרי צודק בהערתו שקרי"ס נחשב לנס גדול ביותר. ועיג"כ שער היחוד והאמונה לרבנו הזקן פרק ב'.

בגוף הענין, אפילו את"ל שמי שהוא אמר בענין קרי"ס בסגנון המובא בשם הבעש"ט כנ"ל, ידוע כגון דא שהרבה פעמים עונים לשטתך ולטעמך, אפי' את"ל, ז.א.

שאפילו את"ל (אף שהענין אינו כן) שהי' בזה ענין טבעי - בכל זה כו'. כהביאור שם.

וזאת למודעי, אשר הרבה מגדולי ישראל וחוקרי ישראל בדורות שעברו בארו באופן זה ענין הקשת עליו נאמר שאות ברית הוא, אף שמבואר שזהו ענין בטבע. יעיין במפר' התורה פ' נח.

גם יש לפרש סגנון הנ"ל עפמש"כ בבחיי (בשלח יד, כז): הושם בטבע המים כו'.

עיי"ש.

בהזדמנות זו הנני לעוררו על ההכרח לקבוע עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, שבאם בכל הזמנים ובכל המקומות הי' הכרח בזה, על אחת כו"כ בזמננו ובתקופתנו זו ובאה"ק תובב"א ביחוד.

בברכה לבשו"ט,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ו'תשז

מר יעקב: זקבך, ירושלים.