ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'תשיח

ב"ה, י"א אדר א', ה'תשי"ט

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ בעל מדות

תרומיות ענף עץ אבות וכו' מהרש"ז שי'

שלום וברכה!

... וכאן מקום אתי להביע לכ' תודתי עוד הפעם על התענינותו האישית בעניני כפר חב"ד, בענינים הגשמיים, ובענינים הרוחניים שבגשמיים, ובענינים הרוחניים עצמם. ואף שתקותי שגם במצב העכשוי יש מקום לקורת רוח מהכפר ועניניו, אבל עניני טוב וקדושה - אשר באמת היינו הך - אין-סופיים הם, שהרי מקורם הוא אין-סוף האמתי, הבורא ית', ולכן ככל שיהי' המצב טוב הרי תמיד יש שטח בלי גבולי להוספה, ובמדה זו הוספה גם בנחת רוח, ויהי רצון שיהי' כן במדה גדולה ומתמדת.

ומהכפר אשר בארצנו הק' לכללות ארצנו הק', יהי רצון שגם בזה יקבל נחת רוח הלוך והוסיף הלוך ואור, על ידי הגברת הצורה על החומר. כי הרי ככל שלא יהי' החומר גם הוא קדוש, ובדוגמת דברי רבינו הזקן בספר התניא (פ' מ"ט) "ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם", אשר בודאי שבחירת אלקים באיזה דבר שיהי' הרי זו מקדשת את הדבר מבררה ומזככה ומעלה אותו, בכל זה אין קדושתו דומה לקדושת הנשמה והצורה. וכן הוא בחומר וצורה שבכל דבר ודבר.

ובודאי שבכדי שיהיו הנחת רוח והתענוג אמתיים ופנימיים, ישפיע לו הקב"ה בריאות ומנוחת הנפש, שכל הנותן בעין יפה נותן.

בכבוד ובהוקרה ובברכה לבשורות טובות.

בשאלתו בהנוגע ללימוד התניא, אולי המענה שלי כבר מאוחר, אבל לדעתי מכמה טעמים נכון להמשיך גם בשאר חלקי התניא, אגרת התשובה ואגרת הקדש.

ו'תשיח

נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 388 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מהרש"ז: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ו'תקצא, ובהנסמן בהערות שם.