ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'תשנד

ב"ה, ח' אד"ש, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו, בו כותב אשר כלפני איזה שנים העתיקו לאה"ק ת"ו ואין לו מנוחת הנפש בקשר ע"ז שבמקומם לפנים נמצאת אשה שהכירה זה כמה שנים, ומרגיש עצמו עזוב וכו' ושואל דעתי בזה.

עליו להודות להשם יתברך המשגיח על כל אחד בהשגחה פרטית, אשר נמצאים הם במדינות רחוקות זו מזו, שזהו סוף סוף יוסיף מנוחת הנפש ובריאות, ובברכות השי"ת בכלל הן לה והן לו, כי הרי נותן התורה ומצוה המצוה הוא בורא עולם ומנהיגו, ומקור כל הברכות וכל הנהגה שאינה מתאימה לרצונו, הרי עומדת בסתירה לקבלת ברכותיו בכל המצטרך, ואף שלפעמים אין רואים זה בעיני בשר, אין זה אלא לפי שעה, כיון שהקב"ה רוצה לנסות את האדם, אם מבין ויתנהג כפי רצונו ויעמוד בנסיון, אבל סוף סוף ברור שהנהגה בלתי רצוי' מקלקלת לברכה וכו' ואם באמת דורש טובתה של האשה האמורה, ובטח דורש גם טובתו הוא, הנה כאמור צריך להודות להשי"ת על רחוק המקום ביניהם, ולחיות בשלום ובמנוחת הנפש ובטוב לבב עם כאו"א ממשפחתו ובני ביתם שי'...

מהנכון אשר בכל יום חול קודם לבישת התפילין, יפריש פרוטות אחדות לצדקה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.