ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'תשעז

ב"ה, י"ט אד"ש, תשי"ט

ברוקלין.

מר אליעזר שי' טש

שלום וברכה!

במענה למכתבו מי"ב אדר ב',

בו שואל כמה שאלות בהנוגע לתולדות נשיאי חב"ד ודברי ימי', ולפלא, שכנראה אין ידוע לו כלל מהספרות הרחבה לפי ערך, שנתפרסמה בשנים האחרונות בשטח האמור, ונמצאת גם באה"ק ת"ו. והדפסת כמה ספרים בהאמור - נתפרסמה גם בהעתונות שם, ובאם מעונין בהאמור, מהנכון שיתקשר עם הרב אברהם חנוך שי' גליצנשטיין, ת.ד. 64, לוד.

ולשאלותיו בפרט:

א) שנת הולדת רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע,

כמה פעמים שמענו בע"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר, ונמצא בכ"מ ברשימותיו שבדפוס וזכרונותיו, שהוא ביום ח"י אלול שנת תק"ה. וישנו בזה סיפור ארוך מתקופת העבור והלידה, שחלק ממנו נתפרסם בלקוטים וזכרונות שכבר ראו אור הדפוס, והרי מובן שבשטח כהאמור, מסורת משפחה נאמנה ביותר, ובפרט כשנשענת על כמה סיפורים בשטחים שונים, שבכל אחת מהן ישנה הוכחה בהנוגע לשנת ההולדת.

לקושיתו, מנין בא הטעות אצל כמה מסופרי דברי ימי חב"ד, שקובעים שנת תק"ז.

בכמה ענינים כגון אלו, שבתקופה הראשונה מועטים היו החוקרים בהם, שגם דברי ימי חסידות בכללם, הרי כשמתבוננים בהשתלשלות הידיעות, לפעמים הכי תכופות, רואים, שאחד אמר שמועה והשערה מיוסדת יותר או פחות [ולפעמים הכי קרובות דוקא "פחות"], והבאים אחריו מבלי ברירה הביאוה מבלי להוסיף שזוהי השערה, וכל היודע דברי ימי ישראל בתקופת רבנו הזקן, ברוסיא, יודע שמועטים ביותר התעודות ואפילו המסורות בע"פ בהנוגע לשנות הולדת, ולא עוד אלא שמפני גזירות וכיו"ב - לפעמים קרובות סלפו הוראת גיל הילד או הילדה. וכנראה שסופרי תולדות חב"ד סמכו על דברי הבית רבי וספר תולדות הרב שקדם לו, שגם בידם לא הי' בזה אלא השערה, [לפלא שדוקא מקור אחד שממנו משמע התאריך תק"ז, לא הועתק במקורות האמורים, כוונתי להקדמת בני רבנו הזקן להשו"ע שלו, ד"ה ואחר רוב שנים כו' בהיותו בן שלשים שנה וכו' בק"ק מאהילוב, וכו' - שהשערה קרובה לודאי שהיותו שם קשורה עם עליית כמה מחסידי הרב המגיד ממעזריטש לאה"ק ת"ו שהי' בשנת תקל"ז - ושאלתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהרי אז הי' רבנו הזקן בן ל"ב שנה, וענני שבכלל בכתיבת ההקדמה לא דייקו כ"כ בתאריכי השנים [נוסף על זה, הרי בהקדמה האמורה אין ברור כ"כ אם הכוונה לזמן התחלת לימוד הש"ס בפעם הששה עשר או לסיומו], ובכ"א אין בהנ"ל כדי סתירה מסורה מפורטת מדור לדור].

ב) חומר ע"ד אדמו"ר מוהר"ש, נמצא בספר תולדות מוהר"ש, הנמצא אצל כמה מאנ"ש ובספריות אשר באה"ק ת"ו, וידוע אשר כתב - בלשון החסידים ומסורת משפחתית - "רעצעפטין", כמובן לטינית בסגנון רופאים וכו', אף שפשיטא שלא למד באוניברסיטות וכיו"ב. וכן הי' בהספרי' שלו כמה ספרים בחכמת הרפואה ומהם גם שלא בלה"ק.

ג) למ"ש בשלשלת נשיאי חב"ד,

ימצא עד"ז בהוספה לקונטרס תורת החסידות, ובקצרה וראשי פרקים בהקדמה לקובץ היום יום, ביחוד בהוצאה שלישית (נויארק תשי"ז), וגם הם נמצאים אצל כמה מאנ"ש ובספריות שבאה"ק ת"ו.

ד) לסיומו במכתבו, שהענין דחוף, אכפול התמי' שבראש המכתב, שכשכותבים מאמר באיזה שטח שיהי' ובפרט בשביל ספר אנציקלופדיא, ז.א. שצריך להיות בו תועלת הרבים, פליאה גדולה שעושים זה קודם שחוקרים לספרים שבשטח האמור, ועכ"פ לספרי השמוש אשר בו, והרי כיון שמזכיר ספרו של מר אליעזר שטיימן שי' הרי מובאים שם כמה ספרים שראו אור הדפוס בשטח זה.

בכבוד ובברכה,

המזכיר

ו'תשעז

חלקה נדפסה בלקו"ש חי"ב ע' 187 חלקה בחי"ד ע' 354 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.