ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'תשצ

ב"ה, כ"ט אד"ש, תשי"ט

ברוקלין.

מר מיכה אלדד שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו - שנתקבל באיחור זמן - בו כותב ראשי פרקים מדברי ימי חייו, ופעולתו עתה בתור מדריך למטעים במקצוע החקלאות וגם בביה"ס רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש אשר בתענך, וממשיך אשר ישנם קישוים ובעיות העומדות בפניהם.

ובודאי יודע הבטחת בורא עולם ומנהיגו אשר אינו בא בטרוניא עם בריותיו, ולפום גמלא שיחנא, ז.א. שלכל אחד ניתנו כל הכחות והאפשריות למלאות תפקידו באופן הכי טוב והכי נעלה, ואם בכל תפקיד הדבר אמור, עאכו"כ בהנוגע לעבודה בחינוך על טהרת הקדש, מוסד הקובע ועכ"פ משפיע במדה הכי חשובה, על צורתם של חניכיו למשך כל ימי חייהם שבזה הרי זכות הרבים מסייעת את כל סגל המורים של המוסד, ההנהלה וכל המסייעים בביסוסו והתפתחותו.

תקותי אשר לדכוותי' אין צריך ביאור בגודל וחשיבות התפקיד וכן לא בההדגשה, אשר אף שלכאורה חקלאות וטבע אין זה לימוד כלימודי קדש, כי אם לימוד בהנוגע לטבע ועבודת האדמה, הנה פשיטא אשר גם על זה הוא הציווי דבכל דרכיך דעהו, אשר כלל הוא ברוחניות ובהנהגת האדם (כמבואר ברמב"ם הלכות דיעות ובטור שו"ע או"ח סי' רל"א בארוכה) ובפרט שבטבע תלמיד לחקות את רבו בכל עניניו, אף שמקשיב לקח הוא ממנו רק במקצוע אחר.

ועליו לדעת אשר אלו השומעים לקח בחקלאות וטבע מתבוננים ומביטים אחריו, איך נוהג הוא בעניני תורה ומצות, ומשפיע זה עליהם, ברוב הפעמים ככולו, לא פחות מהשפעתו בהנוגע לידיעת החקלאות והטבע, ולפעמים הכי קרובות ההשפעה בזה עוד גדולה יותר, וכטבע בני הנוער וילדים, שהשפעה הבאה בעקיפין, מתקבל אצלם בנוח יותר ובעומק יותר, מההשפעה הבאה על ידי לימוד הטלת עול ציווי וגזירה.

המורם מהאמור, שבאם עד עתה נהג ע"פ שורת הדין תורה או גם לפנים משוה"ד, ברור שמרגע שההשגחה העליונה עשתו למשפיע על כמה מבנ"י, עליו להוסיף בזה, ובמדה דטופח ע"מ להטפיח, בכדי שאפילו אם רק יחקו אותו למחצה ואולי עוד פחות מזה, בכ"ז לא יחסר המזג ומדה מתאימה להוראת תורתנו.

ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור, ובודאי גדול הזכות להוסיף בברכת השי"ת והצלחתו גם בעניניו הפרטים.

בברכה לחג הפסח כשר ושמח.