ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יח > ו'תתכג

ב"ה, כ"ו ניסן, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום החמישי, בו כותב אשר גומר הנהו בית הספר, וכותב סברתו בהנוגע להמשך לימודו.

ומובן וגם פשוט אשר עליו ללמוד בישיבה בה לומדים תורתנו הק' תורת חיים כל היום כולו, שתורתנו הק' גם תורת חיים כפשוטו "המורה דרך לחיים מאושרים בכל הפרטים הן בגשמיות והן ברוחניות", וכמ"ש אם בחקותי תלכו, ופירשו רז"ל (הובא בפירוש רש"י) שתהיו עמלים בתורה, ונתתי גשמיכם וגו' וככל הברכות המנויות בפרשה.

ובמ"ש שיש אומרים שצריך לדעת הכל, בכלל אי אפשר הוא אשר האדם ידע הכל, כי אפילו המלומדים ביותר, הן בבני ישראל והן באו"ה, יודעים רק חלק קטן מזה שאפשר לדעת, ובכל אופן בגילו הוא צריך ומוכרח להקדיש כל זמנו [לכל הפחות במשך שנים אחדות] רק ללימוד התורה אשר נתנה לנו מבורא עולם ומנהיגו, ויהי רצון אשר ילמוד בהתמדה ושקידה ויצליח.

מהנכון אשר ישמור על התקנה דאמירת השיעור תהלים חדשי - כמו שנחלק התהלים לימי החדש - בכל יום אחר תפלת הבקר, לכה"פ מכאן ולהבא.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.