ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'תתצח

ב"ה, ח"י סיון, ה'תשי"ט

ברוקלין.

מר יצחק שי' דמיאל

שלום וברכה!

בהמשך למכתבי במענה על השאלה הגלוי', מצורף בזה מכתב שני, ואל בינתו אשען באם למסרו, ובאם הן - בהנוגע להסברה נוספת אם יהי' צורך בזה.

בברכה.

* * *

ב"ה, ח"י סיון, ה'תשי"ט

ברוקלין, נ.י.

בהמשך למכתבי מענה על שאלתם הגלוי'

"האם יש דרך שאנו כספקנים, נוכל להווכח באמתת מציאותו של

אלקים - ובברירות, בלי שום פקפוקים ואפשרות של פקפוקים?" -

הנני מוצא לנחוץ להוסיף השורות דלהלן, מפני הטעם שיתבאר.

במעני הקודם צמצמתי את תשובתי בהתאם לנוסח השאלה - "להווכח... בברירות, בלי שום פקפוקים" כו' - שזה מורה שרוצים מענה הקשור בהבנה והשגה.

מובן מאליו, שגישה זו לא הניחה את דעתי ומפני שני טעמים עקריים: א) באדם, בכלל, הרי ענין הרגש והתפתחות הנחות בנפש - קובעים יותר מאשר מסקנות שאדם מגיע אליהן על ידי השכל. ב) באיש ישראל, בפרט, אשר השכל אינו אלא לבוש הנפש, כנוסח רבינו הזקן (בעל התניא והשלחן ערוך), והנפש היא חלק אלקה ממעל ממש, הפני' אל הנפש, ולאו דוקא על ידי אמצעות השכל, כוחה יפה יותר. והרי רואים במוחש שבנפש - הרגש פעיל יותר מאשר השכל.

למרות הנ"ל, לא רציתי לנגוע בענין זה במכתבי הראשון, כנ"ל מפני נוסח השאלה, והעיקר - מפני שלא רציתי להניח מקום לחשוב שתוכן המכתב כמו שהוא לא מספיק, או שאפשר לשלול אותו בשכל וכו'. ולכן הנני בא בהמשך זה בפני עצמו.

למותר להדגיש - שהנני דן את השואלים בחזקת איש ואשה הישראליים, אשר איך שלא יחליטו בשטח השכל - מאמינים הם באמתיות הצדק והיושר, ואמונה זו חזקה היא עד כדי הבאת קרבנות, ואפילו קרבנות בחייהם הפרטיים, למען הצדק והיושר ולמען הביא עזר לזולת, ביחוד כשהעזר הוא לא רק ליחיד אלא לחברה המרובה בכמות ובאיכות.

ולכן, בהסיר הכבלים וההגבלות שבנוסח השאלה, הנני מרשה לעצמי לפנות אליהם, כדבר איש לרעהו, והוא:

רואה אני מכתבם-שאלתם כי צעירים הם, על כל פנים, צעירים עדיין במרץ וכח עלומים, וצעירים גם כן בפרט זה, שכוחם יפה למרוד בדעת הרוב, אם רק יגיעו לידי הכרה שצריכים לעשות כן, ולעשות שנוי בחייהם מן הקצה אל הקצה.

בטח לא נעלם מהם - בחשבון עולמם בהווה - מה שעבר על עמנו במשך השנים האחרונות בימי השואה וגזירות השמד, אשר כמה מליונים מבני עמנו נשמדו בשנות המלחמה האחרונה, ומאידך גיסא נתוספו כמה תפקידים חדשים שלא היו עד עתה בכלל, או שהיו רק במדה מצומצמת.

ועוד נקודה, והיא אשר טשטוש הגבולין ובלבול המחות לא רק שלא נתמעטו בתקופתנו, אלא להיפך עוד גברו באופן מבהיל, עד שאומרים לחושך אור ולמר - מתוק, ומתוך עקשנות קיצונית - עד כדי לכפות אלפים ורבבות לקבל את החושך בתור אור ואת המר בתור מתוק.

בשעה זו הנה הקריאה הפנימית לפנימיות הנפש של כל אחד ואחת היא - להיות מהעומדים בשורה ראשונה של פעילים הממלאים תפקידם ולא רק כחובתם הפרטית, אלא גם בתור מלואים הממלאים את הכחות הכי פעילים והכי טובים מעמנו שנקצצו על ידי ההשמדה - לא רק לשלול את חילוף הערכים מן הקצה אל הקצה כאמור, אלא גם להפיץ את הערכים הנצחיים של עמנו בני ישראל, באופן הכי מוחלט, במרץ ובכח עלומים, עד שכל אחד ואחת ישמשו ניצוץ להעלות שלהבת נר הנשמה של כל אחד בסביבתו. והאומנם זו העת לפלפולים בשכל? ובינתים אובדים יום ושבוע וחדש ושנה, אבדה שאינה חוזרת, ומאבדים הזדמנויות בלתי חוזרות! ואם דרישה זו נאמרה כלפי כל אחד ואחד, על אחת כמה וכמה כלפי הנוער והצעירים, כי רואים במוחש שבנוגע הדור החדש, דור הצעיר והנוער, הנה דברי התעוררות והתלהבות מבני גילו, צעירים כמוהו, פועלים הרבה יותר מאשר דברי איש זקן בא בימים, ולא עוד אלא שמתקבלים ברצון יותר.

אין רצוני כאן, כאמור, להכנס להוכחה בשכל מה הם הערכים הנצחיים של עמנו בני ישראל, ומה הם התפקידים החדשים שנתחדשו. הנני סומך על כל אחד ואחת מהם - שיכירו אותם אם יפתחו ספר דברי ימי ישראל הנמשכים בלי כל הפסק זה כמה אלפים בשנה, ספוגים דם וגזירות מאין כמותן ונסיונות קשים ביותר שלא היו כמותם, לא מיני' ולא מקצתי' בכל עם ולשון, ואם יתבוננו בדברי ימי ישראל - ימצאו רק סוג אחד של ערכים שנשמרו משך כל הדורות וקיימים עד עכשיו ולא חל בהם כל שנוי, ואין כאן שאלה של הוכחות בשכל, כי - עובדות כאן, מעשים שהיו ומאורעות שארעו, המעידים בעליל עדות בלתי מוכחשת, שלא הלשון המדוברת, ולא הלבושים תרבות ואורח חיים חיצוני, ולא משטר מדיני או כלכלי הם ערכינו הנצחיים וקיימים, שהרי כל אלה נשתנו ובהחלט מזמן לזמן וממדינה למדינה; ומה שנשאר יציב וקיים בלי שנויים בכל המקומות ובכל הזמנים - הם תורת חיים ומצות מעשיות בחיים היום-יומיים, שהם נצח ישראל לא ישקר.

ויהי רצון ששורות מעטות אלו, בכמות - תעוררנה אצלם כחות הפנימיים הנמצאים בנפשו פנימה של כל יהודי, להוציאם לפועל ובמדה ההולכת וגדלה. ואם צורך בשכר, הרי בטח הסיפוק הנפשי יהי' שכרם הכי גדול, אבל בטוח בורא עולם ומנהיגו שיתן שכרם גם בעניניהם הפרטים, כל אחד ואחת מתאים למצבו וענינו.

בכבוד ובברכה לבשו"ט.

ו'תתצח

מר.. דמיאל: אגרות נוספות אליו - לעיל ו'תקלט, ובהנסמן בהערות שם.

בהמשך למכתבי: דלעיל ו'תתעו.