ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'תתקג

ב"ה, כ"ג סיון, תשי"ט

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ רב פעלים בעל מרץ

ובעל מדות צנמ"ס כו' מו"ה מנחם מענדל

שי'

שלום וברכה!

מועתק בזה איזה מהערותיו של כ"ק אדמו"ר שליט"א על הספר צפנת פענח למסכת מכות, שבטח יענינו את כת"ר שי'.

הערה כללית:

כנראה שלא הי' בידי המלקטים והמעריכים, הספר מראה כהן להרב שמרי' מנשה הכהן אדלר מלונדון, שכמה מהדורות יצאו לאור. מהן נמצאת תח"י מהדורא ג', ושם דף ג' בנוגע למכות ז' ע"א, בדף כ"ו למכות - ג' וז' ועוד. ובודאי גם בשאר המהדורות הדפיס כמה מכתבי הגאון הרגצובי, כי התכתב עם גאוני וגדולי דורו, כדמוכח בספרו.

דף א' טור א'. הערה ב':

הפירוש דהכוונה לכתובות כ"ו ע"א, צע"ג. טעות מי"ד לכ"ו! ועוד שעפ"ז ע"י שציין להרמב"ם - לא נתוסף כל ביאור בציון לש"ס. ואין רגיל בכגון דא, בציוני הרגצובי. אף שמביא כמה ציונים בש"ס, שלכאורה אין ציון א' מוסיף על חברו, אבל אין רגיל לציין לרמב"ם, לבד כשיש תוספת ביאור עי"ז. וכדמוכח בכ"מ בספריו ושו"ת שלו.

והעיקר ולפלא שלא פירשו הציון כפשוטו, לכתובות דף י"ד בהדין דחלל שותק.

וכמה דיעות בש"ס, והרמב"ם פוסק הלכה בזה. וכנראה מסתימת לשונו, שולל גם דעת הראב"ד והרשב"א - כמובא בפ' י"ט מהלכות איסורי ביאה. ואף שהציון "פ"כ" - רגיל בציוני הרגצובי, חילוק בדף אחד או פרק אחד. גם בספר זה עצמו עיין דף א' טור ג' הערה ט"ו. ונמצא בכ"מ בספריו ושו"ת, וכן [ע"פ סיפורי אלו ששמעו חידושי תורה שלו] בע"פ.

ומובן הציון בכאן - שבא לבאר פרטים בהענין, או עכ"פ לעורר בזה. [וכמו הציון הראשון - לקדושין סו, ב] - אשר (מסתימת המשנה משמע ד)אין לחלק אם שותק בעת אמירת העדות או לא. ונפק"מ איך יהי' דינו לאחר שהוזמו - באם שתק בשעה שקראו לו חלל. ואף שיש לחלק דשאני בשני עדים - דיודע דבודאי לא תועיל אמירתו ולכן שותק, בכ"ז ניתן לדון בזה ע"פ הדיעות בחלל שותק שבש"ס. ובפרט להרמב"ם ששולל דעת הראב"ד והרשב"א. וק"ל.

בסוף המסכת. דף פ"ח טור א':

בחילוק דד' וג'. להעיר מהמבואר בס' קבלה הטעם שאף שיש ד' יסודות - נזכרו בספר יצירה רק ג'.. והרי הגאון הרגצובי למד גם קבלה. וכידוע לכמה מאלה ששוחחו אתו פא"פ, אף שאין מציין לספרים אלו בפירוש [לבד - מה שמצאתי לע"ע - בפירושו לרמב"ם הלכות ע"ז פרק י"ב הלכה ו'], ואולי גם ע"ז י"ל לא ראינו אינו ראי', ויש לחפש ציונים אלו בפרט בכת"י שלו על התורה.

כן להעיר מענין דזמן ק"ש (דעיקרה פ"ר - בכל מאודך - שלא נאמר בה ואספת דגנך - ברכות לה, ב. וגם רשב"י מפסיק לק"ש) עד ג"ש, אבל תפלה (בקשת צרכיו של אדם) עד ד"ש.

שם דף פ"ט טור ב' הערה מב:

לפלא הציון לפירוש רבנו אפרים חילוף מדת הרחמים למדת הדין, שדוחק גדול לפרש כן בפנים, בה בשעה שהכוונה ברורה וגם פשוטה, כי הוי' הוא למעלה מטבע ואלקים בגימטריא הטבע. ומציין כחות האלקים כפי שנתלבשו בטבע [ועיין מורה נבוכים חלק ב' פרק ו', ל' ועוד. שו"ע או"ח סי' ה' וש"נ], ומפרש בהמשך להכתוב לפני זה (בפנים) "יעקב בקש שיהי' הכל - לא בגדר טבע" כ"א שהוי' יהי' במקום הטבע.

שם דף צ"ח טור ג' בפירוש התנחומא:

צע"ג שהרי בפשטות יל"פ דהתנחומא הוא אליבי' דר' ישמעאל (מכות רפ"ג) דגם חייבי מיתות לוקין כחייבי כריתות. - ואולי לא נ"ל פי' זה מפני שברישא שם מביא המשנה כל חייבי כריתות שלקו כו'.

ובכל אופן, הפי' שבפנים צ"ע: א) המוותר על דברי נביא אין בו מלקות (רמב"ם הל' סנה' פי"ט ה"ג). ב) דין המוותר על דברי נביא, הוא לאו דוקא במי ששמע ממנו בפירוש, כ"א על כל אלו שהנבואה שייכת להם. ואולי ס"ל שזהו דוקא בהשומעין ממנו. וראה מנחת חינוך מצו' תקט"ז ובהגהות הרי"פ פערלא שם.

שם דף ק"ב טור ד' מציין לתו"ש חי"ז אות תקמג:

ושם באות תקמג פי' הרגצובי בתוספתא כלים פ"א, ו: כלבו של כה"ג חביב הימך כו'. - ועדיין חסר ביאור מהו כלבו דוקא, ובפרט שבכ"מ ובדין זה עצמו - נקטו שורו.

ויל"פ דבתוספתא דן ע"ד הכניסה לביהמ"ק כו'. ומדגיש גודל ערך השייכות לכה"ג, דגם כלב שאפילו על מחירו נאמר לא תביא בית ה"א

(אף שהאיסור הוא רק בזובח, כבספרי שם. ומש"כ בתו"ש חט"ו עקמ"ז בסופו לאסור כניסת כלב לביהכנ"ס - לא הביא ראי' לדבריו. ועיין שו"ע או"ח סקנ"ג סכ"א.

לאידך גיסא - בשו"ת אגרות משה סמ"ה - להגר"מ שי' פיינשטיין - כותב שבודאי כלב לא גרע מחמור! ולא זכר כהנ"ל - וג"ז תמוה) - ע"י שהוא של כה"ג חביב הימך כו'.

1) ראה חייט במערכת רפ"ג. פרדס להרמ"ק ש"ט פ"ג. ד"ה בראשית ברא תרנ"ה (לכ"ק אדמו"ר מהורש"ב). ועוד. וראה ג"כ זח"א ה, ב.

2) פרדס להרמ"ק שי"ב פ"ב. של"ה ש' האותיות פט, א בשם הזהר. ועוד.

בטח יאשר כת"ר קבלת המכתב. ות"ח.

בכבוד ובברכה,

מזכיר

ו'תתקג

מו"ה מנחם מענדל: כשר, נ.י.

הפי' שבפנים צ"ע: בהמשך לזה - לקמן אגרת ו'תתקלו.

כניסת כלב לביהכנ"ס: בהמשך לזה - לקמן שם.