ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'תתקנט

ב"ה, א' מנחם אב, תשי"ט

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה יצחק שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מיום הראשון עם המצורף אליו, אישור קבלת שני מכתבי, ובודאי כשיהי' המשך בזה, יכתוב בפרטיות מתאימה, ות"ח מראש.

ובהמשך להנ"ל כוונתי גם להערות מצדו, כיון שכותב במכתבו שבהנ"ל הדו"ח מבלי הערות נוספות, וכן השקו"ט של השואלים פא"פ, ובודאי שעמו הם גלוי לב יותר בשטח האמור, מאשר עם אחרים.

וארשה לי להוסיף, שלא לבד בהנוגע אליהם כוונתי הייתה שיקבלו שתי האגרות דוקא בנפרד, אלא גם בהנוגע אליו, אלא שבהנוגע אליו, נתקיימה כוונתי, כיון שהי' הפסק בינתים כמה ימים, משא"כ בהנוגע אליהם שמסגנון מכתבו משמע שקראו שתי האגרות בהמשך זו לזו, ולא הי' בינתים שיעור "עכול" במוח, של תוכן אגרת הראשונה, וחבל. וטעמי בהנ"ל מובן, כי בטבע בני אדם, בכדי שהקריאה להרגש תתקבל בעומק יותר ובטוב יותר, הכשרה מתאימה היא, כשמקודם לזה באה אכזבה משטח השכל, עכ"פ אי שביעת רצון מלא בשטח השכל, וכמו שרמזתי במכתבי ועוררתי, שאף ששואלים מענה ע"פ שכל, טבע השאלה והעיקר זה שהשאלה לוחצת ודורשת פתרון, בא בעיקר מצד הרגש ולא מצד השכל, ולכן אי אפשר שמענה שכלי אפילו בשלימות - ישביע הצמאון, ואפשר שבהערות שלו הנזכרות לעיל, באם קצתם יכתוב מתאים למה שהרגיש לאחרי קריאת האגרת הראשונה וקודם קבלת השני', יושקף גם האמור לעיל.

אשתמש בהזדמנות זו, לענות על שאלתו מכבר, במה שבשיחתו עם אחדים מאנ"ש, הי' ספק, אם תשתנה מציאות היש לעתיד לבוא, הכוונה להבנתו או הרגשתו בעניני אלקות, או שהדברים המובאים בזה הם רק בדרך משל ומליצה.

וע"פ המבואר בתורת החסידות, הכתוב ביעוד דלעתיד לבוא ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר, הענין כפשוטו, שהבשר יראה (ובאלה הברואים שיש להם שכל, גם יבין) - כי פי ה' דבר. ומיוסד הנ"ל על מאמרי חז"ל בש"ס ומדרשים*, והוא ג"כ בפתגם המועתק בהיום יום**: אבן מקיר תזעק וגו'.

באו לידי חוברות "קעמפער" וראיתי מודפס מאמרו, וועגן יסוד פון אמונה ומצות, ונהניתי אשר על ידו הנה גם לקוראי מכ"ע כהנ"ל הגיעו דברי התעוררות אלו.

וכמנהג בני ישראל, שאי אפשר בלי הערה, בודאי יסלח לי על הבא לקמן, והוא ע"ד הרושם "הבלתי מתאים", מזה שבחדא מחתא מביא דברי הנביאים, נחום איש גם זו, ואחרי כן ממחברי דורנו זה, וד"ל. ואף ששמענו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר שאין לומר "להבדיל" ח"ו בין יהודי ליהודי, פשוט שאין זה אומר, שבטלו כל המחיצות.

מובן שזכורני גם כן המובא בכמה מקומות [כנראה יסודו בדברי הרמב"ם בהקדמתו לח"פ], קבל את האמת ממי שאמרו, בכל זה הנה, לאחרי בקשת סליחתו, המשך בשטח אחד שמות אנשים הנ"ל זה אחר זה, משאיר רושם כהנ"ל.

בטח יחשדני, ומכוון אל האמת, שכוונתי בכתבי האמור התקוה שאפשר עי"ז יושלל ענין כזה בעתיד.

ומסיימים בטוב, בנתינת ת"ח על הסיוע שלו לקורס השתלמות המורים, המאורגן ע"י רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, שבודאי גם להבא יעשה כזה ובכגון זה.

ויהי רצון שכיון שבאים הננו מחדש הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שהיתה גאולת הרבים והצלת התורה בעת ההיא ולשנים הבאים לאחרי זה, ואשר מסר נפשו על החזקת היהדות בכלל והפצת מעינות תורת החסידות ביחוד,

הנה כאו"א אשר נודע ע"ד האמור, ישתדל במרץ בהפצת המעינות חוצה, אשר עי"ז מקרבים קיום היעוד (שמבין מצרים אלו, שיהפכו בקרוב לששון ולשמחה, בעגלא דידן ע"י דקאתי מר משיח צדקנו, ונזכה) לנחלה בלי מצרים.

בכבוד ובברכה לבשו"ט ובתקוה שלכב"ב שי' שלום.

נ.ב.

הכתוב לעיל, התגובה ע"ד האגרות, מובן שברשותו למסור להשואלים גם זה, כמובן לאחרי שהגיבו או יגיבו על אגרותי כמו שהן, מבלי הוספת הרושם מהכתוב לעיל.

בהנוגע לפרסום אגרות הנ"ל שכותב אודותו - אל בינתו אשען.

בשיעוריו בהחוג ללימוד "תניא", ודאי מתבל דבריו בענינים של ארום פון חסידות, כנהוג מאז בכגון דא. והרי חומר עשיר ומגוון נמצא בזה - בשיחות ולקו"ד הנדפסים.

*)ראה מדרש תהלים סו"ס עג. ירושלמי ע"ז פ"ד ה"ז. ועוד [וכן הי' גם לפני החטא (אדר"נ פ"א, ה)]. ובכ"מ בדא"ח. לדוגמא בתו"ח לאדהאמ"צ ד"ה תפול עליהם סט"ז.

**)ט"ו אד"ר. וראה ג"כ תענית יא, א.

ו'תתקנט

מו"ה יצחק: דמיאל. אגרות נוספות אליו - לעיל ו'תקלט, ובהנסמן בהערות שם.

שני מכתבי: דלעיל ו'תתעו. ו'תתצח.