ספריית חב"ד ליובאוויטש

ו'תתקפא

ב"ה, כ"ג מנ"א, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום השלישי שהוכפל בו כי טוב.

וכבקשתו יזכירו את בנו שליט"א עוד הפעם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו.

וכמו שכתבתי כמדומה לי גם בעבר, הרי גזע צור מחצבתו מסייעתו לבריאות הגוף והנפש גם יחד, וכידוע פתגם הבעש"ט על הפסוק כי תראה חמור וגו' עזוב תעזוב עמו (נדפס בהיום יום (כ"ח שבט תש"ג)).

ומענין לענין ולפתיחת מכתבו, למלאות מאתים שנה להסתלקות הילולא של הבעש"ט.

מובן שנכון הדבר במאד מאד שתהי' התעוררות הכי גדולה להפצת מעינות תורתו ותורת תלמידיו ותלמידי תלמידיו, אשר חד הוא, וכידוע האגה"ק של הבעש"ט, על שאלתו אימתי קאתי מר, והמענה לכשיפוצו מעינותיך חוצה, אשר בזה הדיוק בכל: דוקא עד שיגיעו חוצה, ובאופן דהפצה דוקא, ולא רק הסברות וביאורים אלא המעינות, ודלא כאותם הטועים, אשר בכדי לקיים ההפצה, מוכרחים להעתיק תוכן המאמרים למושגים של חכמות חיצוניות להבדיל ולהלבישם דוקא באותיות וענינים של הטבע ולשלול הנס ואפשרותו, ולשלול הקישור שבין התורה והמצות מעשיות שבתוכנן וכו'.

ומובן גם בשכל דנפש הבהמית, אשר פשרות אפשר להיות בכו"כ אופנים ועאכו"כ ענין השקר, משא"כ האמת היא כוללת רק אחת [אף שיכולים להשיגה ולבוא אלי' בכמה דרכים; אם דרך חב"ד, השכל שבנשמה, או דרך חג"ת (הרגש שבלב) או דרך נה"י (מעשה) שברגל וכללות האברים, אבל סו"ס מוכרח] שהתורה והמצוה יחדרו כל כחות הנפש, האברים הרוחנים והאברים הגשמים, למן חב"ד עד נה"י, מקדקדו ועד כף רגלו, וגם כחות התענוג והרצון, אף שההליכה לקדושה ולטוב הוא כמצוה בתורתנו, מעט מעט וגו'.

ותקותי, מתאים לכתבו, אשר ינצל השפעתו בהאמור ובאופן האמור, ז.א. לההדרכת האמת, אשר תורת החסידות תורה שלימה היא ולא רק ענין של לימוד והרצאות פילוסופיות מופשטות, אלא גם בהנוגע להנהגה גם בימות החול, אלא שכיון שאין דיעותיהם שוות, ישנו סוג שהתחלת הדבור עמו צ"ל בענינים של "רגל", סוג שהתחלת הדבור עמו בענינים של רגש, וסוג בענינים של שכל, ובודאי לדכוותי' האריכות בזה אך למותר.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור.