ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'כג

[ימי הסליחות תשי"ט]

לשאלתו המקור למש"כ בתו"א (לב, ב) ובלקו"ת בהעלותך (כט, ג) דאהרן הוא מז' רועים, דבסוכה (נב, ב) לא נזכר.

כהנ"ל הוא בעוד מקומות בתו"א - כמצויין במפתח.

והמקור ע"ז י"ל בשנים: א) בז"ח (בסופו. תיקונים קד, א): קם רע"מ על רגלוי ואמר רעיין קדישין אברהם יצחק ויעקב ואדם קדמאה ואהרן ודוד ושלמה. ועפ"ז מתורץ ג"כ: 1) בתו"א (פב, א) - דאברהם הוא הרועה הראשון ובסוכה - אדה"ר. 2) בתו"א (לג, ג) משמע דגם יצחק בכלל הרועים.

ב) בזח"ב (כו, ב): הוא (ל' יחיד) אהרן ומשה - לאכללא דא בדא. להעיר מתענית פ, א. וי"ל דלכן בהנ"ל לא נמנה רק א' מהם - העיקרי באותו ענין. וק"ל.

והנה עוד יש להקשות בזה, והוא העיקר. בתו"א ולקו"ת מפרש ענין הז"ר שמשפיעים אלקותו לכנס"י כו' - ואינו מובן כלל מה ענין שת ומתושלח בזה?

והנה הצ"צ עה"פ במיכה (ה, ד) מדייק דשני פי' בתיבת והקימונו: א) על אשור. ב) על בנ"י (כפי' התרגום) - ובדרך ממילא ינוצח אשור.

ועפ"ז נ"ל ליישב כהנ"ל - דבסוכה הוא לפי פי' הא'. ובז"ח ע"פ פי' הב'. ולולא דמסתפינא הייתי אומר לבדוק בדפוסים הראשונים של הז"ח אולי צ"ל במקום אדה"ר - יוסף. וע"ד האושפיזין דחה"ס.

אבל עומד לנגד ביאור זה מה שבתו"א (לג, ד) ובסהמ"צ להצ"צ מצות חנוכה מעתיק מסוכה הנ"ל ומפרש ענין הרועים כנ"ל. אבל יעוין שם שמביא מהז"ר רק אברהם יעקב משה. ועצ"ע. ואכ"מ.

ז'כג

נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 643.