ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'כד

[ימי הסליחות תשי"ט]

... להערתו בשו"ע אדה"ז הסתירה לכאורה - בין מש"כ בסקצ"ב ס"ב למש"כ בסקצ"ח סוס"א בחצע"ג - מש"כ בסקצ"ב "ולא... של המברך" קאי אדלעיל מיני' זה השומע מן המסובין. ועפ"ז מובן: א) אריכות הל' שם. דע"פ פי' כת"ר הול"ל "שלא אמר כו' אלא של המסובין". וע"פ הנ"ל מובן דקמ"ל דישנם ב' טעמים דלא יענו המסובין אמן 1) שלא אמרו אלא בנכנס מן השוק (כי המסובין צריכין לכוון. ונפק"מ דא' המסובין שסיים קודם לחבריו אינו עונה אמן אחריהם). 2) דעיקר בר' הזימון הוא דהמסובין. ולכן העונה (היינו - הנכנס מן השוק) שברירה בידו - צ"ל אחרי המסובין ולא אחרי המברך.

ב) המ"מ בסקצ"ב "לבוש" - שהוא מארי' דהפס"ד בסקצ"ח. - ויל"ע בלבוש ואינו תח"י.

מוסג"פ מש"כ לא' בנוגע לנוסח אדה"ז בואנחנו - כיון שראיתי מש"כ בזה כת"ר.

ז'כד

נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 381.

האגרת היא אל הג"ר יעקב ורדיגר, מחבר ומו"ל הסדור צלותא דאברהם ועוד. אגרת נוספת אליו - לעיל חט"ז ו'מה.

הסתירה: בדבר עניית אמן כשמזדמנים למקום סעודה ושומעים שהמזמן חוזר ואומר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו.