ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'ל

[תשי"ח-ט?]

במס' ראש השנה (כב, א) אמר ר"י מעשה בטובי' הרופא שראה את החודש בירושלים וכו' וקבלו הכהני' אותו ואת בנו, וכי מצינו בירושלים ב"ד של כהנים א. וגם למה הלכו לב"ד כהני' ואח"כ לב"ד ב.

במס' גיטין דף ל"ו ע"ב תוס' ד"ה אלא אם כן גדול וכו' באמצע וי"ל דדוקא בי"ח דבר אפי' גדול אין יכול לבטל כדאשכחן בירוש' ג מפני שעמדו להם בנפשותיהם כדאיתא התם דתלמידי ב"ש היו הורגין בתלמידי ב"ה.

בש"ע אורח חיים סי' תקנ"ט סעיף ד' פסק המחבר אין אומרים תחנון בט"ב ואין נופלין על פניהם משום דמקרי מועד. בגמרא פסחים ע"ז: קמ"ל דר"ח אקרי מועד כדאביי דאמר אביי קרא עלי מועד וכו' ופרש"י תמוז דשלוח מרגלים מלויי מלי' וכלו מ' דידהו בט"ב וכו' ויום עבור החודש קרוי מועד עכ"ל הרי דר"ח קרוי מועד ולא ט' באב? א

א) הוא ע"פ הכלל מקרא נדרש לפניו ולאחריו (מנחות יט, א ובכ"מ). והיינו: א) קרא )זימן - שפי' ולפני זמן) עלי מועד ומזה למדים דר"ח איקרי מועד. ב) מועד (אשר הוא( לשבור חורי - ומזה נלמד אשר ת"ב נק' מועד.

ב) פסחים צ, ב. וגם במקום שכתוב - כמו בר"ה כהנים סתם פרש"י ב"ד של כהנים - יומא סו, א.

ג) כיון שנוגע לקרבן ולשיר מיהרו להודיע להכהנים. ועיין ר"ה (ל, ב).

ד) שבת פ"א ה"ד. ובבבלי יז, א: נעצו חרב. ולהעיר מיבמות עז, א: כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב. וראה ג"כ רות רבה רפ"ד ובפי' מהרז"ו שם.

ז'ל

המענות נכתבו על גליון השאלות המועתקות בזה.