ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'קלו

ב"ה, ימי חנוכה, ה'תש"כ

ברוקלין, נ.י.

שנת המאתים להסתלקות הילולא

של הבעל שם טוב ז"ל

שלום וברכה!

... ת"ח על הבשו"ט מהטבת מצב בריאות זוג' הרבנית תי'. וכיון דהפס"ד הוא אשתו גופו הוי' (כתובות סו, א).

(וכמו בכ"מ - י"ל בדא"פ, דנתגלתה בנסתר דתורה (זח"א צא, ב. וראה ג"כ לקוטי הש"ס להאריז"ל לברכות) טעם הדין בנגלה דתורה).

בטח גם בכת"ר כן הוא ונעקרה ההתעלפות מעיקרא.

במש"כ בענין דשנה עליו הכתוב לעכב דיל"פ שהוא ל"ד בקדשים - הרי הכל בהשגח"פ, ונתקבל המכ' כשנודעתי שמדפיסים שיחה זו בהמאור. ובקשתי לציין המ"מ לתוס' מנחות לח, סע"א. יד מלאכי, לקח טוב כלל ה'. וראה ג"כ אתוון דאורייתא כלל יב.

ובמה שהוקשה הל' (בתוס' פסחים יא, רע"א) "כגון קדשים" - וגם בלק"ט עמד ע"ז - מובן ע"פ תוס' מנחות הנ"ל.

בשטמ"ק זבחים (ה, א) - בדפוס שתח"י הל' "דלמצוה בעלמא נינהו לענין כשרות" והוא מתאים לההמשך "לענין ריצוי" היינו שהמצוה היא גדר בענין הכשרות או הריצוי (ומקביל לו גדר העיכוב) ולא ענין שלישי נוסף על עניני כשרות וריצוי.

במש"כ בדברי הרמב"ן עה"כ ויהי אור שלא נאמר ויהי כן - [ובתו"ש ציין לזה"ק וס' הבהיר שהקשו כן וכנראה לזה כיוון הרמב"ן בכתבו מדה"נ. וראה ג"כ כתר ש"ט בסופו ואור תורה להה"מ בהנ"ל] - בהנוגע לאור דידן ראה חגיגה יב, א.

במש"כ בדברי התו"א ד"ה בכ"ה בכסלו בענין הדה"נ בביהמ"ק - בדרוש זה מבאר שיטת הפוסקים דאין הדה"נ אלא בערב ומזרח ומערב מונחין (שו"ת הרשב"א. הרמב"ן.

תוד"ה ולהיטיב יומא, עא, א. וראה תויו"ט פ"ז דיומא ופ"ג דתמיד) ומבאר הסדר בבוקר: הטבת נר ז', הטבת נר ו', הדלקת נר ו', הדלקת נר ז'. והדברים ארוכים. ואכ"מ.

ז'קלו

האגרת נכתבה אל מו"ה אפרים אליעזר יאלעס, בשולי הנוסח הכללי שבאגרת הקודמת.

אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ח ו'תקפב, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ז'רלב. ז'שמז.

ז'שעג. ז'תיט.

המאור: ובלקו"ש ח"ד ע' 1253 הערה 3.

בענין הדה"נ בביהמ"ק: ראה גם לעיל חט"ז אגרת ו'קמה.