ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'קנג*

[י"ד טבת תש"כ]

... בהמבואר בדא"ח (ספר המאמרים תרכ'ט לכ"ק אדמו"ר מוהר"ש ד"ה ויגש עמוד י"ח) בהחילוק דמשכן לביהמ"ק, שהוא ע"ד החילוק דיוסף ויהודא, ולכן המשכן הי' מעצי שטים כו'. ומקשה, שהרי גם בשילה בית של אבנים (משנה סוף זבחים).

והתירוץ - כי בס' המאמרים מפרש ע"פ פי' ר"ז (ירוש' מגילה ספ"א) במשנת זבחים הנ"ל, דבנין אבנים הי' רק י' טפחים ועליהם קרסיו קרשיו גו'.

ואת"ל, הרי לא נמצא חולק על פי' זה. - (והגירסא במדרש תהלים סו"ס ע"ח ובמדרש שמואל פ"ג בלאה"כ צ"ע) - ומה שלא הובא פי' זה ברמב"ם ריש הל' ביהב"ח - כי בכלל קיצר שם ביותר. וטעמי' - כיון דמאי דהוי הוי.

ועוד להעיר שבמ"א מבואר עד"ז החילוק בין משכן שבמדבר לגבי משכן שילה (עיין לקו"ת ברכה צט, ד. ספר מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ז'ל דף פ"א). אלא שבהם מבואר הפרט שבשילה מתחיל הענין דמנוחה משא"כ במדבר, ובס' המאמרים - הפרט שהי' בחלקו של יוסף. ומתאים לשני הענינים שבשילה, שנק' בית ונק' משכן, וכדרז"ל. וק"ל.

הערה. בלקו"ת שם - עייג"כ הגהות אדנ"ע (נדפסו בסוף הלקו"ת הוצאת קה"ת). וכנראה עוד טה"ד יש שם (וכן בס' מאמרי אדה"ז). וכמו - מש"כ שלא הי' (בשילה) שום עץ בולט כו' ולכן מנה הרמב"ם כו' בבנין ביהמ"ק כו' - ולכן אין להקשות מזה על מש"כ בס' המאמרים...

בהמבואר בדא"ח דפרשה שני' דק"ש, שמקדים וקשרתם ללמדתם, שזהו הסדר דלעתיד לבוא דמעשה גדול, ואין מתאים זה עם האמור (ברכות לה, ב) דפרשה שני' היא כשאין עושין רצונו של מקום.

יש לפרש, שהרי גם לע"ל יהיו כמה סוגים "מגדולם ועד קטנם" "והנער בן מאה שנה ימות", אף שבכללות אז הסדר, ליחד יחודים עליונים יותר להמשיך אורות עליונים יותר מהאצילות, וכמבואר באגה"ק לרבנו הזקן סוף סי' כ"ו.