ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'קנט

ב"ה, י"ח טבת, תש"כ

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מצום העשירי - יהפך בקרוב לששון ולשמחה - ושלאחריו בהתענינות קראתי מ"ש אודות תכנית הלימודים וכו', ובודאי לא יסתפק בההשגים דעד עתה וישתדל באופן המתאים להוסיף עליהם, ובהיכרות המתאימה תקוה גדולה שגם זה יצליח בידו ובפרט שזכות הרבים תלמידיו ומושפעיו שי' מסייעתו.

במ"ש אודות ופרצת בהנוגע לעצמו, מובן שהדרך הישרה והדרך הכי טובה היא כפשוטה, להרבות בלימוד התורה לעצמו ובסביבתו ובקיום מצותי' כדבעי, ולא להתרשם כלל וכלל מתחבולות היצר העומד להפריע בהאמור ע"י טענות שונות ומשונות, ומתכסיסים שלו [...] הוא לפעול נפילת רוח בהעדר השלימות וכו', שמזה הרי צעד קטן לענין של יאוש ח"ו וכיו"ב, ולא עוד אלא שלפעמים מלביש זה בלבוש של יראת שמים וכו', וכמובן גם מדברי רבותינו (נדפס בהיום יום כ"ג סיון), והבחינה בזה פשוטה ומבוארת שם, אשר כשרואים שטענות האמורות ממעטים במרץ ללמוד תורה ולקיום מצות - הרי זה בירור גמור מי הוא הטוען.

ויסיח דעתו מכל עניני עצבות כמבואר בתניא קדישא ויעסוק בשמחה ובטוב לבב בהפצת היהדות בסביבתו, שזה יפעול זיכוך גם בכלי הנשמה שלו, וכהודעת רבנו הזקן, בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשו"ע - פוסק בנגלה דתורה - שנעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה שאז גם לימודו ופעולותיו יצליחו אלף פעמים ככה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.