ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יט > ז'קעא

ב"ה, כ"ו טבת, תש"כ

ברוקלין.

הרה"ח אי"א נו"נ בנש"ק כו'

מו"ה משה חיים אפרים שי'

שלום וברכה!

בתמהון קבלתי מכתבו מיום הראשון, בו כותב אודות המכתבים אודותם באה הערה שלי, במכתבי הקודם.

בתמהון, כי מתחלה אמרתי, אולי משגה הוא, או מי שהוא הביא את כ' לידי טעות האמור, והרי מכתבו בא לאשר עוה"פ אשר אמת הוא שהמכתבים הם של הגאון הרגצובי, דבר שהוא מופרך מעיקרא בתכלית ובהחלט.

בודאי למותר להודיע, אשר אלפים מכתבים שו"ת ועמודים בחד"ת נמצאים מהגאון הרגצובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כו"כ שנים, עשיריות בשנים, והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט, ומכתבים הנדפסים בספר דובב שפתי ישנים הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרגצובי.

הסברא אשר הנ"ל יצוה למי שהוא לכתוב בשמו והוא יחתום, או שמפני תלונות רבים ולתועלת הדבר, ישנה סגנונו, או מה שהוא יכריחו לצאת מגדרו, הוא היפך סגנון וסדר כל חייו של הרגצובי, וגם כן היפך בתכלית הכי מוחלטית, וכנ"ל היפך מסגנון וסדר חייו עשיריות בשנים, ובאותה הנקודה שלא סר ממנה בכל משך הנ"ל.

ובטוחני, שלא רק שלא הי' רוצה להורות או לאמר בסגנון אחר, אלא שגם לא הי' יכול [ולא עוד - אלא שבאם היתה מציאות, שיבוא הרגצובי ויעיד שהוא כתב המכתבים, לא יאמינו לו ולא ישמעו לקולו].

כתבתי כל הנ"ל ובאריכות לפי ערך, כי חוששני ממכתבו האמור, שאולי יכתוב כ' גם לאחרים, להעמיד על הנדפס, שמכתבים אלו הם של הגאון הרגצובי, ועלי החובה להעיר, שנכון במאד וביותר, להמנע מזה, כי כנ"ל אין כל ספק שאין מכתבים הנ"ל מהרגצובי, ואתו הסליחה על ביטוים אלו, שאולי אינם דיפלומטים ביותר.

בכבוד ובברכה לבשו"ט.

ז'קעא

מו"ה משה חיים אפרים: בלאך, בראנקס. אגרות נוספות אליו - לעיל ז'צו, ובהנסמן בהערות שם.

במכתבי הקודם: לעיל שם.