ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'קפט

ב"ה, י"א שבט, תש"כ

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום הראשון ט' שבט, בו כותב בהנוגע לדרשה ברבים על עניני קבלה, ואשר אמרו לו שכן נוהגים חסידי ליובאוויטש.

והנה בימינו המושג קבלה, נעשה רחב יותר מדי, וכמובן שאין אחד יכול להיות אחראי על מה שהשני רוצה להכניס בתואר האמור.

ובהנוגע לפועל, אנשי ליובאוויטש וחב"ד מתעסקים בהפצת עניני פנימיות התורה, שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, שבה מתבארים בכמה וכמה מקומות ענינים המבוארים בספרי קבלה, וענין האמור הוא מעבודת והשתדלות היסודיות של אנשי חב"ד, כמצוה עלינו מרבותינו נשיאינו שמסרו נפשם על הפצת תורת חסידות חב"ד, שהיא היא תורת הבעל שם טוב, וכמה סיפורים בזה בהנוגע לגודל ההתמסרות שלהם עצמם וגם מה שדרשו מאלו הנשמעים לקולם, והביעו תקותם הכי חזקה, אשר יבוא יום הבהיר ואור, אשר תעשה תורה זו נחלת כל בני ישראל כולם מבלי יוצא מן הכלל, ונחלה בהנוגע לתורה הרי פירושה, לימוד באופן דהבנה והשגה, וככל חלקי התורה, לימוד המביא לידי מעשה.

לפלא הדבר, שכנראה מסגנון מכתבו, אין ידוע לו מפעולה האמורה ותקותי חזקה, אשר כשיכיר פרטי הדברים על בורים ופנימיותם, הרי ישתתף ויכנס במחנה אלו המתמסרים להפצת מעינות תורת החסידות ועד שיגיעו גם חוצה, וינצל כח השפעתו בכל מקום שידו מגעת לתכלית האמורה והשי"ת יצליחו.

בכבוד ובברכה.