ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'רפב

ב"ה, אדר"ח אייר, תש"כ

ברוקלין.

הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צנמ"ס

מוהרש"י שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק שלא הורגל כת"ר בזה עד עתה, נתקבל מכתבו ממוצש"ק. ואחכה להמשך בשו"ט בהנוגע משרות הרבנות, וכתבתי בהנ"ל גם להרה"ח כו' הרש"ד שי' זיסלין וכן גם לש"ב הרה"ח כו' הרע"ז שי' סלונים, כנראה מכתבו, הרי הרבנות בביהכ"נ החב"די בתל אביב, לא היתה אלא ענין פנימי בלבד... מובן שאין כוונתי לצעוק על העבר, כ"א בהנוגע לעתיד הקרוב, שכדאי להשתדל ביותר וביותר שיהי' להרבנות האמורה מעמד רשמי, באופן שמאפשר גם השפעה מחוץ לגבול ביהכ"נ, כנ"ל. ומפרט לפרט באותו ענין, אתענין לדעת חוו"ד כת"ר שי' בהנוגע למועמד מתאים לרב בביהכ"נ חב"ד בתל אביב.

על סדר מכתבו במ"ש אודות כתיבת תש"כ, ורוצה להסתייע ממה שבאיזה לוחות נדפס כ"ף שבאמצע בכ"ף פשוטה, שמזה במכש"כ לסוף המלה.

לדעתי אין כאן לימוד באופן דק"ו וכש"כ, כיון שהביאור על כתיבת כ"ף פשוטה בתחלת ובאמצע ר"ת - א"א שיהי' מפני הענין דאותיות סופיות. ואולי נתכוין הכותב לשלול החילוף באות נו"ן כפופה, שהיתה דומה בכתיבתו לכ"ף כפופה וכיו"ב.

כן במ"ש שבאיזה מאמרי דא"ח ומכתבי כ"ק רבותינו נשיאינו, בהנוגע לשנת תק"כ, ה"ה בכ"ף פשוטה לבסוף, - כמדומה העירותי ע"ז במכתבי לשאלה מירושלים עיה"ק בזה (אשר העתקתו נשלח לכת"ר), שאין להביא ראי' ממקרים בודדים, ובפרט שרגיל בבנ"י ענין המליצה והרמז, וכו' [לדוגמא - ידוע "המשך תקעו תר"ן", שבכ"מ מובא בנו"ן פשוטה.

ובכמה כתבים ומכתבים נזכרים מאמרים משנה ההיא בשם "שנת רנת"]. והרי הנדון הוא בכתיבה רגילה מדי יום ביומו, שלדעתי סרו בזה הראיות שכותב במכתבו...

במ"ש אודות מנהגי הגבה וכו' - כנראה ממכתבו כבר הנהיגו זה בביהכ"נ איזה פעמים, ובטענה שכן נוהגים בביהכ"נ בו התפלל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כת"ר לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם לאה"ק ת"ו. אבל הבעיא עתה - האם יש לנגוע בנקודת ההתקשרות של מי שהוא לרבותינו נשיאינו, אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.

ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל (סוכה לב סוף ע"ב) מהדר כו' הואיל דנפיק מפומי' - אף שבודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהי' דוקא תרי וחד, אלא רק דנפק מפומי', ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכש"כ בנדו"ד, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמרז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהי' ה"ז מחליש העמדה שצריך להשתדל להתנהג במנהגי ביהכ"נ של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

בכבוד ובברכה לבשו"ט,

מ. שניאורסאהן

ז'רפב

נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 282 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מוהרש"י: זוין, ירושלים. אגרות נוספות אליו - לעיל ז'סו, ובהנסמן בהערות שם.

בהנוגע משרות הרבנות: ראה לעיל אגרת ז'רסה.

כתיבת תש"כ: ראה לעיל אגרת ז'קצ, ובהנסמן בהערות שם.