ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'שו

ב"ה, י"ט אייר, תש"כ

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מהוד שבנצח.

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו, ויהי רצון שיבשר טוב בכל אותם הענינים אודותם כותב.

ומה שאינו מזכיר מבריאות מרת... תחי' תקותי שזהו סימן שמשתפר המצב.

במ"ש בהנוגע להמשרה באה"ק ת"ו, הטעמים לשבח - לעשות נפשות לדא"ח וכו' וכו'.

בודאי לדכוותי' למותר להאריך - שהמצב בכל שטח זה שונה לגמרי באה"ק ת"ו מאשר בכאן, שכבר הורגלו שקבלת משרה במוסד פלוני אין זה נתינת הכשר על כל עניני המוסד, משא"כ באה"ק ת"ו, נוסף על ענין המפלגתיות, ונוסף על שכנראה היפך דאהבת אחים שהי' בעת החורבן וסיבתו לפני כאלף ותשע מאות שנה עדיין מרקד, ובמילא כל ענין יש חשש שיגדילוהו ועד להגזים אותו וכו'. ועוד והוא ג"כ עיקר, וכמו שעניתי על שאלה כגון זה לכו"כ: כשאין מעתיקים למדינה חדשה, וההנהגה צריכה תקון ושיפור, אז כשטוענים ותובעים בהנוגע לההנהגה וכו' - המענות (צודקות פחות או יותר) הם - שאור שבעיסה מעכב וכו' ונדמה כהר וכו', נוסף על הענין שהרי ארץ העמים טמא ואתם המעט בתוככי עמי הארץ וכו', משא"כ כשברצון עצמו מעתיק הוא ובפרט לפלטרין של מלך מה"מ הקב"ה, הרי שם כל הצטדקות האמורות, לא תתקבלנה על השכל ואין להם גם אחיזה, שהרי השאלה הראשונה היא: מי בקש זאת מידכם לבוא - בלי הכנה מתאימה - דוקא לארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, ואינה סובלת ענינים היפך חכמתו ורצונו ית' וכו'.

יש עוד להאריך בכל הנ"ל, אבל תקותי חזקה שגם מעצמו יכול להאריך בכיון האמור כהנה וכהנה. ולכתבו שהנני עסוק ותפוס מיט ארטאדאקסישע פאליטיק ולכן בשטחים אחרים אין המצב נראה קלאהר, ואין מעריכים די גרויסע מעגליכקייט לפעול לה' ולתורתו, - הנה בכלל איני גורס ההדגשה ארטאדאקסישע פאליטיק, כיון שהמשתמשים בזה כוונתם שמירת והחדרת תומ"צ ועד לחיי היום יומים, והרי על כאו"א מאתנו להשתדל ככל האפשרי עד שיזדהה ויתעצם עם הנ"ל ורק זו תהי' השקפת עולמו בכל מכל כל. והרי זוהי נקודת אמונת האחדות, שהיא נקודת היסוד של אמונת בני ישראל, בכל דרכיך דעהו, שבאכילתו ושתיתו וכו' ה"ה בהתקשרות בחוזק ואומץ ואינו מסיח דעתו, וכמבואר בכ"מ (עיין תניא ספ"ג).

ועפי"ז מובן שאין זה חסרון ומניעה לראות המצב בשטחים אחרים, כי אם אדרבה זוהי אספקלריא המאירה לראות כפי שהם במציאות האמיתית, היינו כפי שהם נראים לאמיתת המציאות הבורא ית', ולא לעיני בשר המשוחדים מכמה ענינים ואולי גם פניות, אלא שעדיין לא זכינו להזדהה בהשקפה שנקראת ארטודוקסישע פוליטיק. ובלשון התניא - ה"ה בבחי' אינו גמור. כמובן אין כוונתי לבחי' צדיק שא"ג, כ"א שאינו גמור בדרגא נמוכה למטה מצדיק שאינו גמור אלא שבענינו אינו גמור ובשלימות. אבל למרות אי הגמר ואי השלימות, ג"כ ברור שהמצב והחילוק בין העבודה בחו"ל ואה"ק ת"ו הם כנ"ל. ואלא שעוד בהחלטיות וחריפות יותר.

ועוד להוסיף - שלפלא שכנראה אינו רואה זאת שרוב מנין ורוב בנין של אחב"י הם דוקא בחו"ל, ועוד זאת שכאן העבודה אינ[ה] פוגעת במניעות ובלבולים כמו שם, שהכל כבול בשלשלאות של ברזל של הארגונים, ומפלגות השונים. ובודאי משער גם הוא, שאינו דומה היחס אל מי שהוא כשבא בתור אורח ובפרט מארצוה"ב - להיחס כשיקבל משרה במוסד הנמצא שם, ויהי' עבד לעבדים, וק"ל. וד"ל.

במ"ש בסיום מכתבו, אינו ברורה כ"כ השאלה. ואם כוונתו בהנוגע לתנועת הקונסרבטיבים, הרי לאחרי ההקדמה, שבנ"י שהטעו אותם או שטעו להשתתף בה, הרחמנות עליהם נוראה והכי גדולה, ועד אפילו להעומדים בראשם מפני טעמי פרנסה ומשכורת טובה וכו' אף שביחד עם זה יודעים אחריותם והעונש הקשור בזה וכו', משא"כ לתנועה עצמה ומוסדותי', הרי נפסק דינם ברור ובהחלט במשנה וגמרא ועד לספר יד החזקה הלכות תשובה פרק ג' הלכה ח', ואינו דומה כלל לעבודה במוסד הלל, שלא זה קו הרשמי ומטרת הענין - להכחיש תורה מן השמים וכו'.

ויהי רצון שבעמדנו בערב יום הבהיר ל"ג בעומר, שענינו קישור וגילוי פנימיות התורה בנגלה שבתורה, וכמבואר בדא"ח החידוש דהרשב"י, הרי יפעל בכל או"א, בתוככי כלל ישראל, שפנימיות הנפש (המקושרת בפנימיות התורה) שהיתה באמנה אתו אפילו בשעת החטא ואפילו אצל קל שבקלים, תפעול בגלוי ובאופן המבואר בתניא סוף פרק י"ט, לגרש ולדחות הסט"א והקליפות שלא יוכלו יגעו אפילו בלבושיו שהם מחדו"מ וכו', ואף דבטבע האדם אשר חידושא חביבה לו, הרי יפעול מתאים להאמור ופסק רז"ל דכל דפשיט מעלי טפי, ז.א. שמירת התורה והמצוה בריש גלי, וכנ"ל שיהי' ניכר בלבושים דמחדו"מ, עד שישמש דוגמא חי' בדרך ממילא מבלי כל התבוננות והתעמקות - לאיש אשר היהדות (ארטאדאקסישע פאליטיק) היא אומנתו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה לבשו"ט בכל האמור [ומובן שכוונתי למכתבים גלויי לב ולשלול כל הבאווארענישן והערות שאולי ימנעהו לכתוב מהרהורי לבו וכו'].

בברכה.

ז'שו

התאריך המקורי היה "י"ז אייר" [ולכן נכתב בהמשכו "עמדנו בערב יום הבהיר ל"ג בעומר"] ותוקן אח"כ ל"י"ט אייר".

עדיין מרקד: ראה לעיל ח"ז אגרת ב'נט, ובהנסמן בהערות שם.