ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'שנב

ב"ה, ג' תמוז, תש"כ

ברוקלין.

הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה

יעקב שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מז"ך סיון, במ"ש אודות ענין הטבלאות לא כתבתי בזה עד עתה כיון שהי' באמצע הבירור, וז"ע נתקבלה ידיעה וכנראה הכי מבוררה, והיא, שכיסוי הטבלאות שונה הוא מבית חרושת אחד לשני, יש מהם כשרים ויש בהיפך, שמזה שני מסקנות, א) שבכל מקום ומקום צריך לחקור בהנוגע לתוצרת ביה"ח שמשתמשים שם בו, ב) כיון שהכיסוי אפשר להיות כשר הרי תמיד יש מקום לפנות לבית חרושת בבקשה הגיונית שייצרו האמור באופן שיהי' שוה לכל נפש.

אין מזכיר כת"ר במכתבו בהנוגע לפעולות בהפצת המעינות ובפרט בקשר לשנת המאתים להסתלקות מורנו הבעש"ט ז"ל ואיני יודע הסיבה, וכיון שהגיעני קטע ממכ"ע אחד מאה"ק ת"ו שכאילו אין דעת חסידים נוחה מהסיסמא של שנת המאתים וכו', ועל שאלה מעין זו שפנו בה אלי, עניתי, שידועה הבחינה בכגון דא ע"פ דברי כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע (נדפס בהיום יום סיון כג) יש לבחון התוצאות שתבואנה מפעולה האמורה, ומהעדר ניצול סיסמא האמורה, ולדעתי הרי ברור, שבפרסום סיסמא האמורה ודאי שיתוספו מבנ"י מי שהוא שיעיינו בספרי הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו שגם זה הרי ענין הוא, ובפרט שלימוד תורתם עלול להביא גם לידי מעשה, נוסף על התחזקות בכללות עניני יהדות, שבודאי גם בזה יתוסף ע"י הנ"ל, ולהיפך מהעדר הניצול איני רואה מה יתוסף עי"ז, ומובן שכל האמור הוא הוספה על העיקר - המסופר מרבנו הזקן, במשל האבן טוב בכתר המלך, ששוחקים אותו כו' ושופכים ובלבד שיש עכ"פ ספק וס"ס שטפה אחת תכנס לפיו של בן המלך הגוסס ועאכו"כ רק החולה, וק"ל.

ויהי רצון שבהתקרבנו לימי חג הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר יגאלו כל עניני החסידים והחסידות מכל ענינים המבלבלים ויפוצו מעינות הבעש"ט, שהיא היא תורת החסידות, עד שיגיעו גם חוצה וימשיכו הגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.

בכבוד ובברכת חג הגאולה ולבשו"ט בכל האמור.

ז'שנב

מו"ה יעקב: לנדא, בני ברק. אגרות נוספות אליו - לעיל ז'צז, ובהנסמן בהערות שם.

אודות הטבלאות: [= קפסולות]. במכתבו: כימאי יר"ש אחד כותב לי שהקלציום לקטט עובר הרבה שינויים, אם אמנם מקורו הוא מחלב.