ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'שע

ב"ה, כ"ט תמוז, תש"כ

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מט"ו תמוז, שהגיעני ז"ע, בו כותב אודות האברך... שי', כנראה מכתבו לכל לראש על הנ"ל להיות מעורב יותר עם הבריות, שזו תהי' התחלה טובה שיחזור לאיתנו מכבר, ואף שבטח כמאמר חז"ל כל התחלות קשות, חזרתו להתערב בין הבריות, תקשה בעיניו, הרי עליו להכריח עצמו בזה. ובטח ידידיו יעזרו בידו לעשות האמור, אבל מכיון שיש לדרוש מהאדם לפי כחו מובן שגם בהאמור אין הכוונה שתהי' בזה אתהפכא מקצה אל הקצה, מעורב עם הבריות שעות רבות בכל יום, כ"א צעד אחר צעד עם אותם החוגים שיקל עליו להתקשר עמהם, אבל בכוונה ומטרה שתגדל התערבות שלו ועד שירגיש עצמו כרגיל מבלי התאמצות (אנשטריינגונג) בהדבורים ובהליכתו עמהם, כן מהנכון שילמוד לפני איזה קבוצה וע"ד האמור לימוד בקל מבלי שירגיש ושידרוש התאמצות, כ"א קטנה לפי ערך.

ביחד עם האמור והוא העיקר, על הנ"ל להיות חזק בידיעה (מתאימה להמציאות), שמצבו עתה יכול להתתקן במאה אחוז, אלא שצעד אחר צעד, ומיוסד על נקודה העיקרית עבודת השי"ת בשמחה ובטוב לבב, עבודה שע"פ האמור בכל דרכיך ז.א. באכילתו בשתיתו וכו', כמבואר בטוש"ע או"ח סי' רל"א. וכנ"ל קרוב לאמר שהנ"ל יראה איך שקרוב הדבר אליו וכו', וכיון שכת"ר הביא שאלתו בודאי לא ירפה ממנו וסו"ס יודה האברך לכת"ר בעד השתדלותו בזה אפילו אם לכתחלה לא יביע שביעת רצון.

תקותי חזקה אף שלא מזכיר מהשתתפותו בחג הגאולה בודאי השתתף בזה ובטח יודיע בהזדמנות הבאה ובפרטיות הדרושה.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל הנ"ל ולהצלחה בעבודתו בקדש.