ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'שפב

ב"ה, ג' מנ"א, תש"כ

ברוקלין.

הרב האברך יעקב עמנואל שי'

שלום וברכה!

מאשרים קבלת מכתבו מיום השני והקודמו, וכן המשך קטעי מכ"ע. ובהמשך להערות למאמרים הקודמים:

במאמר ו' במ"ש אודות נבואה ושכאילו כל אחד יכול להעשות נביא אלא שתלוי בהכנתו. - לא כן הוא בלח"מ רפ"ז דהלכות יסודי התורה, כי אם רק שההכנה מוכרחת ולאחרי זה תלוי ברצון עליון. ראה שם ה"ה. ובכלל אריכות זו - לא לבד שאינה שייכת כלל להענין אלא שבמילא כל יתר וכו' ובפרט בענין עדין כהנ"ל - שיעורר שאלות וכו'.

במאמר ז', שהר"ג מקיטוב הי' רב ראשי דבראדי - זה הי' רי"י הורוויץ. הר"ג - הי' "עומד על שני ב"ד" מתוך הארבע ב"ד שהיו שם (בארוכה, ר"ג קיטיבר לפרופ' העשיל HUCA 23).

במאמר ח', לכתבו בהשגחה פרטית, ראה יהל אור לתהלים לו, ז הוכחת אדה"ז מחולין ס"א הוכחה בנגלה דתורה. (ובמקום אחר הערתי איך שיש לדחות הראי' ממאמרי חז"ל אחרים - עיין בס' קה"י ערך השגחה - משא"כ מאמר דחולין הנ"ל).

במאמר ט' מכתב הבעש"ט לתלמידו בעל התולדות יעקב יוסף. - כמדומה שזהו מכתב היחידי בגוף כתי"ק, ונדפס ב"התמים" בצילום.

שם בהנוגע לסיפור הידוע, דקריאת התרנגול - יש לתקן ע"פ הנדפס בקונטרס תורת החסידות.

מאמר יו"ד בסופו, מאבר המדולדל ושנחתך - כדאי להעיר ממשנה סנהדרין פרק וא"ו משנה ה'.

מאמר י"א - ביטוים חריפים בהנוגע למתנגדים, ובהביא בחשבון שענינים נדפסים יד כל אדם יכולה למשמש בהם, הרי מבלי להכנס להענין האם מתאימים הנ"ל - בכ"א אין כדאי שיבואו בדפוס. ועד"ז כל האריכות בהנוגע לחרמות וכו' - אין כדאית. ולמה לחדש ולהזכיר נשכחות אשר, כפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר אלו שהביאו להנ"ל נמצאים בעולם האמת ומתחרטים בחרטה גמורה על כל הענין.

באותו מאמר: מלה בסלע. יותר טוב להעתיק worth באנגלית. "וק"ל" - מתאים יותר "איזי" (easy).

שם. מקורים לפירוש הבעש"ט "האלקים יבקש את נרדף" - ממרחק יביא לחמו, בה בשעה שכן דעת רוב מפרשי התורה עה"פ והתרגום.

מאמר י"ב. למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע"פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי' עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, משא"כ בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן.

לכתבו ע"ד מאן דנפח מתוכו נפח - נמצא בכמה ספרים. ומה שהעירותי שלא מצאתי מקומו, הכוונה בזוהר שלשם מציינו רבנו הזקן בתניא קדישא.

מאמר יג-יד, חסר לגמרי שצ"ל הפצת המעינות באופן דהבנה דוקא וכדיוק הל' בזוה"ק. ראה ג"כ שיחה המצו"פ הערה 19.

סוף מי"ד. פענטעקאסט! מה חסר בביטוי שבועות (קידושין ע, סע"א).

[לכתבו האם יש לומר דר' אדם בע"ש הוא ר' אדם לואנץ בע"ש, וכיון דלא אשתמיט בכל הרשימות ולקו"ד עד"ז, נראה קרוב לודאי שלא זהו].

לפני איזה זמן כתבתי לאחד בהנוגע להתנהגות כמה אישים ומשרדים באה"ק ת"ו שהובא לשם הגלות פנימי, ז.א. רגש הנחיתות בפני כל אינו יהודי. וכשיש ברירה, מבכרים לצטט מאינו יהודי ולא מיהודי. וכנראה שבנוגע - דתי ולא דתי - זה אף בכתבו.

והרי משפיע זה גם על הקוראים אשר יסמכו על ספר אשר מחברו הוא מצד זה ולא מההפכי וכו'.

בברכה לבשו"ט,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ז'שפב

יעקב עמנואל שי': שוחאט, טורונטו. אגרות נוספות אליו - לעיל ז'סה, ובהנסמן בהערות שם.

המשך קטעי מכ"ע: אודות הבעש"ט, ראה לעיל אגרת ז'שמה.

ובמקום אחר הערתי: ראה לקו"ש ח"ז ע' 64 הערה 41.

שיחה המצו"ב: לקו"ש ח"ו ע' 287 הערה 18.

ר' אדם בע"ש: ראה גם לעיל חי"ד אגרת ד'תתקנב.