ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'שצח

ב"ה, חמשה עשר באב, ה'תש"כ

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ בעל מדות

תרומיות ענף עץ

אבות וכו' מהרש"ז שי'

שלום וברכה!

בודאי מסר לו מר הרצפלד שי' תוכן שיחתנו הארוכה ומפורטת לפי ערך. ואף שחשבתי שאבוא בכתב על דבר האמור מלפני כמה וכמה שבועות, הנה מפני הסבה המבוארת בהעתק מכתבי למר הרצפלד נדחתה הכתיבה מיום ליום. ויהי רצון שבאריכות הזמן בהכנת ההתחלה יצאו ידי חובת שהיית זמן בעצם היסוד והבני', ומעתה יהי' יסוד כפר חב"ד השני - ובלשון כ' כפר השלישי - בקצב מהיר, וכלשון רבינו הזקן באגה"ק סי' כ"א "בזריזות נפלאה", וכמו שכתבתי למר הרצפלד תקותי שבשנת סגולה זו שנת המאתים להסתלקות הילולא של מורנו הבעש"ט ז"ל כבר ייראה בפועל שלב הראשון של כפר זה.

ועוד נקודה בענין דהזמן גרמא, ונקודה עקרית, שאיזה מהמועמדים להתישבות בכפר החדש עומדים להתחתן או להסתדר בעתיד הכי קרוב, וההקדם בהתגשמות שלב ראשון ימריצם שלא להסתדר ולהשתקע במקום אחר שאז יקשה ענין העקירה ממקום אחד וההנחה על מקום השני.

מיוסד על ההוראה הכללית שבתורתנו תורת חיים שמה שהרבה הקב"ה תורה ומצות לבני ישראל אינו בשביל לבלבל אותם, או באופן שענין אחד יפריע להשני, ואדרבה מצוה גוררת מצוה, וכדבר משנה בשני אלו, תקותי וגם בטוחני שההשתדלות בכפר השני לא תגרע ח"ו בעניני כפר הראשון, ולאידך גיסא ההשתדלות בכפר הראשון לא תיגע כלל וכלל בעניני כפר החדש. ומוסג"פ העתק מכתבי לכפר חב"ד דעתה, ותקותי שגם בענינים שבו יהי' כל' רבינו הזקן הנ"ל - בזריזות נפלאה. וכיון שעל ידי אתערותא דלתתא אתערותא דלעילא הרי בעזר השי"ת יהי' הכל בהצלחה רבה, וכמו שזכה כבודו ביסוד כפר חב"ד הא' והצליח בזה, כן יזכה להצליח בכפר חב"ד החדש, ומבנין לבנין בארצנו הק', הן ברוחניות והן בגשמיות, ועד ליעוד דבנין בית ה' זה בנין בית המקדש, בית המלך כו' (מגילה כז, ריש ע"א) על ידי משיח צדקנו בגאולתנו האמתית והשלימה, בנחמה בכפלים ובששון ובשמחה בלי מצרים.

המצפה לבשורות טובות בכל האמור ולפעולות כ' בהנ"ל בבריאות הנכונה ובשמחה ובטוב לבב ובהצלחה מופלגה וחותם בהוקרה בכבוד ובברכה.

סיפרו לי מכפר שכ' השתתף בכינוס של היסתוריונים וגם קרא הרצאה על דבר הבעש"ט, ולאחרי זה בכינוס דמוסד הרב קוק וכו', ואשר בכינוס הראשון הרציא גם...

שי' ויש אומרים שדיבר ע"ד הבעש"ט ז"ל בדרכו ובסגנונו הישן. כמובן איני יודע נכונות השמועה, ואם נכונה היא תקותי שכ' הגיב על זה באופן המתאים. ובפרט שנוסף על המסורה מרבי לרבי ועד לכ"ק מו"ח אדמו"ר ע"ד הגאוניות (כפשוטה, בנגלה) של הבעש"ט ז"ל וכמו ששמע רבינו הזקן ממורו הרב המגיד בזה, הרי גם שכל הבריא מאמת הדבר, שכל הבריא אפילו של איש פשוט שמעולם לא בקר באיזה מוסד מדעי ופשיטא שאין לו כל תוארי כבוד, אלא ששמע משהו ע"ד הערכת רבינו הזקן את ידיעת התורה תורת הנגלה שהיתה אצלו יסוד מוסד ויתד בל תמוט כעמוד ברזל, שהוא מופרך ומושלל בהחלט שאדהז"ק יקבל עליו מרות, על אחת כמה וכמה מרות מוחלטת, של מי שהוא באם לא הי' גאון בנגלה דתורה, גאון לפי ההבנה והמושגים של רבינו הזקן. והאומר אחרת ומאמין בזה, הרי זה מוכיח שאין לו כל מושג בהשקפת עולמו של בעל התניא והשו"ע, ולא עוד אלא שאינו רוצה לדעת ע"ד השקפתו, שהדגישה רבות פעמים בכתב ובעל פה, בשו"ע ובמאמרי חסידות הנדפסים ושבכתב אבל גם הם מפורסמים.

תקותי שאם יש העתק מהרצאותיו של כ' - יושלח לכאן. ות"ח מראש.

ז'שצח

נדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 530 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מהרש"ז: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ז'פד, ובהנסמן בהערות שם.