ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ב > קעה

ב"ה ג' חנוכה, תש"ה

ידידי הנכבד והנעלה, מר דב פדבר

שלום וברכה!

זה איזה פעמים שאלתי את מר בזבורודקא ע"ד הנעשה את כ' ואת כב"ב והנאני לשמוע אשר הסתדר כאן ושלום לו ולכל משפחתו.

ועתה שמחתי לראות מכתבו הקצר ואף שאינו מזכיר בו דבר אדות עצמו.

עורר בי מכתבו זכרונות ימי היותנו בעיר וישי וניצא, כל אחד בתנאי חיים שלא הורגל בהם.

וכשנעקר אדם מסביבה שבה נתיישן הרי עד שיתרגל בתנאים ודרישות החדשות, נראים בו קוים מצורתו הפנימית כמו שהיא בלי כחל ובלי שרק שהחברה דורשת.

ולפעמים תכופות קוים אלה מגלים את הטוב הצפון באדם זה ואשר אפשר שגם הוא בעצמו לא ידע אדותו מפני היות הטוב מכוסה בשכבת "נמוסי העולם", ואזי אשריו אם לא יניח לקוים אלה להתעלם עוד גם בבואו אל המנוחה.

במצב נפשי כזה - אבל במדה גדולה (באיכות ובכמות) ביותר - נמצא האדם גם בשעה של מסירת נפש, שאז מתגלים בו כחות נעלמים, כחות עצמיים, ולכן ביכלתו לשנות אח"כ חייו מן הקצה אל הקצה.

וזהו הקשר וה"מדה כנגד מדה" בזה שבעד מסירת נפש - ענין הפך הטבע של האדם - נעשה לו נס - ענין היפך הטבע הכללי.

וכן הוא גם בכלל, האומה כלה, וכמו שהי' בימים ההם בזמן הזה: ישראל עם קטן בגוים התקומם נגד מלכות יון האדירה, ועי"ז נמסרו גבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים, כו'.

בברכת חנוכה ובפ"ש כל משפחתו, לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.

הרב מנחם מ. שניאורסאהן

נ.ב. צויתי לשלוח לו - בחבילה מיוחדת - איזה מספרי הוצאותינו אשר בטח יענינו אותו.

קעה

מהעתק המזכירות.

ידידי... פדבר: אגרת נוספת אליו - לקמן רד.

בזבורודקא: דלעיל ח"א אגרת קלה.

היותנו בעיר וישי וניצא: על תקופה זו ראה מבוא לאג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ה ע' 22-21.