ספריית חב"ד ליובאוויטש

קעז

ב"ה, יום ב' ט' טבת, תש"ה

כבוד הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורמ"מ שי'

שו"ב

שלום וברכה!

במענה על שאלותיו במכתבו

א) בבקשה לבאר מ"ש בכמה מקומות "מאה ועשרים צירופי שם אלקים", איך הוא החשבון ומהו ענין צירופים אלו.

ר' מנחם מענדל מרגלית שו"ב,

האליאק, מאס.

תשובה. חשבון הצירופים הוא ע"פ המבואר בספר יצירה (פ"ד מי"ב. בקצת דפוסים מט"ז) שתי אבנים בונות שני בתים כו' חמשה אבנים בונות מאה ועשרים בתים. ופירוש משנה זו: אבנים - היינו אותיות, בתים - תיבות (א). ב' אבנים בונות שני בתים - משתי אותיות אפשר לעשות ב' תיבות, אשר בכל אחת מהן נכנסות ב' אותיות אלו אבל בצירוף (בסדר) אחר. לדוגמא ב' אותיות א, ב, - בונות ב' תיבות: אב, בא. ועד"ז חמש אותיות (וכמו האותיות: א, ל, ה, י, ם) יש לצרפן במאה ועשרים אופנים, שונים אחד מחבירו בסדר האותיות וכנראה בחוש. מהם כ"ד צירופים מתחילים באות א', כ"ד - באות ל', כ"ד - באות ה', כ"ד - באות י', כ"ד - באות מ'. אלא שהצירוף העיקרי הוא: אלקים (ב).

והנה כל אות מכ"ב אותיות התורה הוא אור מיוחד (ותמונת האות מורה על ציור האור ההוא, עיין בסוף ש' היחוד והאמונה לרבינו הזקן עד"ז), ואמר קרא בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, היינו שהבריאה היתה ע"י שם אלקים (בהיות שם הוי' מלובש בתוכו). וחמש אותיות אשר בשם זה מורים על חמש בחי' אשר מהם מצטרף הוא. במילא מובן, אשר בהשתנות צירוף (סדר) אותיות שם זה, תשתנה ג"כ הפעולה הבאה ע"י השם. והכלל בזה ידוע (ש' היחוד והאמונה שם) אשר האות הקודמת בצירוף - היא הגוברת והיא העיקר בפעולה הבאה מצירוף זה.

והנה אלקים הוא אותיות: אלה - ים. מי. אלה - גילוי. ים, מי (אינו ידוע ושואלין עליו) - העלם וכסוי (עיין בזה זח"א ב, א ועוד. לקו"ת ד"ה והי' מספר בנ"י ס"ב). ולכן בצירופי שם אלקים המתחילות באות א', ל', או ה' דשם אלקים הרי הפעולות הנמשכות מהם נראה ונגלה בהם יותר האור האלקי וההמשכה מלמע'. משא"כ הפעולות מהצירופים שהתחלתם הוא אות י' או מ', אשר אז אותיות אלו הם הגוברות בצירופים אלו כנ"ל, אור אלקי שבהם הוא בהסתר יותר. ולכן הקליפות וסט"א יניקתם - אחרי השתל' וירידה כו' - הוא רק מצירופים אלו האחרונים, שמספרם מ"ח (כ"ד צירופים המתחילים באות י' וכ"ד - באות מ'). וזהו פי' המבואר בדא"ח (הוספות לתו"א ס"פ יתרו ועוד) שיניקת הקליפות הוא ממ"ח צירופים התחתונים דשם אלקים, אדמת בני חם.

בשער הכונות (ענין הפסח דרוש א) מבואר ג"כ - ובאריכות קצת - ע"ד ק"ך ומ"ח צירופי שם אלקים. ושם משמע קצת אשר דוקא קליפת מצרים יניקתה ממ"ח צירופים אלו, וי"ל, ואכ"מ.

ב) ומה ששאל פירוש מ"ש במגן אבות (ד"ה שובה רס"ב): אשרי הוא היפך מבחי' הוי - מקור הדבר הוא בילקוט שמעוני ריש תהלים וז"ל: א"ר יהושע בן קרחה עשרים פעמים כתיב אשרי בספר תהלים כנגד עשרים הוי שבספר ישעי', והביאור ע"פ פשט הוא, כי אשרי מורה על אושר ועונג ומלת הוי מורה על היפוכו, היינו צער ויגון.

הביאור ע"פ חסידות איתא* בפיה"מ לה"צ"צ" (נדפס בשם: דרך מצותך ח"ב) עה"פ אשרי יושבי ביתך, דתיבת הוי מורה דהשפע נסתלק מן היסוד (יו"ד) לתפארת (וא"ו) ומשם לבינה (ה"א), והיפ[ו]כה הוא אשרי (אשר-יו"ד) כי אשר המורה על עלמא דאתי בינה מאירה בז"א עד שנמשך ביו"ד שהוא יסוד ומ"ש במ"א (בדרושי מחצית השקל ועוד) שיסוד הוא יתום מבינה היינו דוקא בזמן הגלות.

(בסידור מהרי"ד עה"פ אשרי יושבי פי' שנסתלקו לכתר, וצע"ג שעל זה מורה תיבת אוי ולא הוי כמ"ש בפרדס שער ערכי הכנוים ערך "אוי" ו"הוי" ונסמן עליו בפיה"מ שם).

ג) רפ"ח ניצוצין נתבאר מדריגתן בפרטיות בע"ח שער יח, וטעם המספר רפ"ח הנה ז"ל שם פ"ב: מציאת מספר רפ"ח ניצוצין הם ד' בחי' ע"ב שירדו מאלו הד' הויות (הוי' דע"ב, דס"ג, דמ"ה, דב"ן) וכולם יחד הם רפ"ח ניצוצין, ועייג"כ בפע"ח שער הק"ש פ"ט בזה ובמ"ח מסכת הניצוצין.

ומהשייך לענין זה: עיין בתו"א וישב (ד"ה והנה אנחנו מאלמים ס"ב) אשר מספר רפ"ח הוא כשהיו עדיין באצילות, אבל כשנפלו מאצילות לעולם הבריאה וכשנפלו מבריאה ליצירה ומיצירה לעשי' אזי נתחלקו ונתפרדו עוד ביותר לאלפים ולרבבות, ובזה יובן מה שנמשך הגלות כ"כ הרבה וידוע שהכוונה הכל לברר הרפ"ח ניצוצין וכשיוגמרו הבירורים יבוא משיח בב"א (ובהגהת צמח - מבו"ש ש"ב ח"ג פ"ט תירץ באו"א קצת עייג"כ עמה"מ ש' עולם התהו רפנ"ג) ובתו"א בא סד"ה בעצם היום: רפ"ח ניצוצין נפלו בשבה"כ ומזה נתברר בגלות מצרים ר"ב ניצוצין,

ועיג"כ בדרושי וישב - בתו"א ותו"ח - ובד"ה איש על דגלו (פ' במדבר שנת ת"ש) ביאור ענין שבה"כ ע"ד דא"ח.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.

הרב מנחם שניאורסאהן

יו"ר ועד הפועל

קעז

חלקה הראשון נדפס במהדוב"ת בקובץ ליובאוויטש חוב' 5 ע' 78, וכן נעתקה משם לכאן.

חלקה האחרון בלקו"ש חט"ו ע' 524 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מנחם מענדל מרגלית: אגרות נוספות אליו - לקמן קפא. רכא. שכה. שע.

מצאתי... פאקינג: נדפס באוה"ת נ"ך ח"ב תתקיא.

בפיה"מ... ח"ב: נדפס גם בתהלים יהל אור (קה"ת תשד"מ ע' תרסז.

יו"ר ועד הפועל: מל"ח.