ספריית חב"ד ליובאוויטש

קצא

ב"ה, כ"א מנ"א מחרת היא"צ של אבא מארי, תש"ה

כבוד הרה"ח הוו"ח אי"א נכבד ונעלה כו'

מהר"ח שי' האוולין

שלום וברכה!

במענה על מכתביו ובפרט על מכתבו האחרון מיום כ"ה תמוז

א) הנה ברך לקחתי, לאירוסי בתו תי' עם ב"ג, שתהי' החתונה בשטומ"צ ויהי' הבנין בנין עדי עד על יסודי התומ"צ בדור ישרים יבורך.

ב) קבלתי אתמול מאמר הרש"ג שי' ע"ד חגיגת חג הגאולה והיובל (התמונה טרם נתקבלה) ובודאי ישלחו לכאן גם מכתבי הברכה שקבלו מאלו שהזמינום להחגיגה וענו ע"ז בכתב, כן אציע שיבואו בקשור עם ב"כ המארגען זשורנאל במחנם, שיכתוב ע"ד החגיגה בהקורוספאדענץ ששולח בקביעות מהתם להמארגען זשורנאל.

ג) עדיין לא נענתי על שהבטיח לברר אצל משמש בעהמ"ס תו"ח וכו' שבמכתבי מיום כ"ג טבת, ובודאי יענה בהקדם.

ד) בבקשה לתת בשמי בקשר עם היא"צ, מכסף המל"ח ומחנה הנמצאים אצלו לכולל חב"ד מאה דולר ולישיבת תורת אמת שמונה עשר דולר, והכנסתי תמורתם כאן, כן עשרים וחמש לחברת תהלים העולמית.

ה) מחיר ספרי הוצאות שולזינגער בפתקא בפ"ע, מחיר הלקו"ת הוא, עתה בשביל ישיבות חמש דולר (שני החלקים ביחד) משאר ספרי הוצאותינו - יראה על הספרים גופא, וע"ז צריך עוד להוסיף הוצאות המשלוח שרבו מאד, ומוכרחני לשנות עוה"פ על דברי מאז ולהדגישם כפול: אשר חוסר האמצעים ב"קה"ת" מונע בפו"מ לכמה וכמה ענינים. מה שקבלו ממקומות שונים, וכן המגיע מהם, עולה זה מכבר לחשבון גדול ביותר, והנני מציע עוה"פ - כמ"ש בס"ז ממכתבי דכ"ג טבת - לשלוח לנו תפילין וכפי המפורט שם. קבלנו ממנו ב' זוגי תפילין אבל מחירם גדול, בערך המחיר דתפילין א"י פה וכנראה אשר נקנו אחד אחד, והצעתנו אשר יקנה בבת אחת מספר נכון של תפילין, ובודאי יהי' המחיר זול הרבה יותר ומטובו להודיע בחוזר עד"ז.

ו) בבקשה לשלוח לכאן על חשבוננו העתקת ביאורי הרשג"מ שנמצאו אצל הרב טקץ, כמש"כ במכ' דכ"ג אייר, ות"ח מראש.

ולסיים בד"ת, המשך למש"כ במכתבי הקודם מה ששמעתי מאבא מארי ז"ל ובפי' המשנה (מקואות ספ"ז) מחט שהיא נתונה כו' ע"פ דא"ח

אפ"ל, לפענ"ד, פי' בבא הקודמת בעבודה וע"פ יסודי דא"ח (ויש להעיר בה: א) "יורד וטובל" מיותר ב) חבילי עצים וחבילי קנים מ"ל לאשמועינן תרווייהו ג) חבילי וחבילי מיותר).

וי"ל בקיצור: מי מקוה היינו דבר המטהר ובכלל הוא ענין התבוננות הראוי', וכמ"ש הרמב"ם סוף הלכות מקואות, הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא, ואעפ"כ רמז יש בדבר... הביא נפשו במי הדעת כו', טבילה אותיות הביטול היינו הביטול הבא כתוצאה מההתבוננות "הבכן" שלה, יעוין בסידור סד"ה כונת המקוה, וצ"ל מים שכל גופו עולה בהם, וגם במעין כן הוא הדין, כי באם לאו אם חלק מגופו לא נכסה בהם, ה"ז הוכחה שאין הביטול ביטול אמיתי.

והנה מקוה שמימיו מרודדין, היינו שהמים יש בהם כשעור, ובכ"ז אין כל גופו מתכסה בהם ובפרט הוא אם יטבול רגליו ראשו מגולה או להיפך, או - בטובל מושכב - צדו הימיני מכוסה והשמאלי נשאר מגולה, או להיפך.

כי בכלל באדם ב' עבודות: תלמוד ומעשה. ויש לך אדם המבין בשכלו הטוב לפניו, אבל אינו יכול להעמיד ע"ע לנצח תאותו בעשי' בפועל, או להיפך - המצונן בטבע אבל חפשי בדעות, וכן יש מי שתקל עליו העבודה דעשה טוב ימין מקרבת וא"י לעמוד בנסיון דסו"מ שמאל דוחה או להיפך - ע"ד שבמ"ת לא רצו בני ישמעאל לקבל לא תנאף ובני עשו - לא תרצח - וכיון שבההתבוננות מצ"ע אין חסרון, שהרי המים יש בהם כשעור, ובכ"ז אין כל גופו נכסה, שאינו בטל, עכצ"ל שחסר אצלו ענין הקבלת עול, ולכן לא מיבעיא (ר"ש. רא"ש) דע"י אבנים (דומם, לא גבה לבי גו' שויתי ודוממתי קב"ע) שיניח במים (יערב בההתבוננות) יכול לטבול וליטהר, אלא שנטהר אפילו ע"י נתינת חבילי עצים - צומח, מדות, הקדמת עבודת האהוי"ר לאלקות. אלא שצ"ל חבילי דוקא, כי במדה אחת לא ינצח את היצה"ר, וצ"ל ונאספו שאר כל העדרים (כשנ"ת בלקו"ת בי' וידעת בתחלתו) -

עוד זאת כיון שהמוח שליט על הלב וההתבוננות שבמוחו לא הועילה, צ"ל דוקא כובש עליהם אבנים (ר"ש. רע"ב) על האהוי"ר, לערב בהמדות קב"ע, כי באם לאו יטה השכל אותם ג"כ ע"פ דרכו.

- ועפ"ז יומתק תיבת "כובש" שבמשנה, כי הכבישה ג"כ עיקר היא.

ולא שהתנא משמיענו עצה טובה בעלמא איך יתנהג כדי שיתפחו מים. וק"ל -

והנה ב' אופנים במדות הן מצד מקורם: א) ע"י התבוננות בסוכ"ע, עלדאת"כ ב) ע"י התבוננות בממכ"ע, עלדאת"ג.

הן מצד מהותם: א) ע"ד מדות דתהו ב) ע"ד מדות דתקון

וזהו החילוק בין קנה (רך כקנה, חלול בקרבו עיקר גדולו על המים - ראה ביאוה"ז פקודי ד"ה ולזמנין) - לעצים סתם,

וכיון דיש בזה מה שאין בזה, כמבואר בכ"ד, (יעוין ג"כ ד"ה לעולם יהא רך כקנה תשג"ה) נקט מתניתן לתרווייהו חבילי עצים או חבילי קנים

והבחינה שהועילה עבודה הנ"ל כי צריך לבחינה כיון שהי' ע"ע חשוד כו' הוא ש יורד - דבטיש וירד מגסותו - ואז מבטיחה מתניתא מלכתא - וטובל - אותיות בטול.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

הרב מנחם שניאורסאהן

יו"ר ועד הפועל

קצא

מהעתק המזכירות.

כבוד.. האוולין: אגרות נוספת אליו - לעל קעט, ובהנסמן בהערות שם.

הרש"ג: כנראה ה"ר שמעון גליצנשטיין. התיאור נדפס בקובץ ליובאוויטש חוב' ט ע' 69.

חג הגאולה והיובל: י"ב תמוז תש"ה, ראה הקדמה לסה"מ קיץ ת"ש (ובכ"מ): א) חמישים שנה של עסקנות הכלל. ב) עשרים וחמש שנה של נשיאות חב"ד. ג) ח"י שנה לגאולה ממאסרו.

בעהמ"ס תו"ח: בעל המחבר ספר תורת חסד.

במכתבי מיום כ"ג טבת: דלעיל קעט. "אולי יש אצלם איזה שו"ת או חידושים מהצ"צ שלא נדפסו ע"ע".

ביאור הרשג"מ: כנראה צ"ל הרשג"א (-ה"ר שמואל גרונם אסתרמן), לתניא. ראה גם לקמן אגרת ריח.

אצל הרב טקץ: דוב. ראה גם לקמן אגרת רסא.

במכתבי הקודם: קעט.

יו"ר ועד הפועל: מחנ"י.