ספריית חב"ד ליובאוויטש

קצה

ב"ה, יום ג', י"ב אלול, תש"ה

כבוד הרה"ג הרה"ח בנש"ק הוו"ח אי"א וכו'

מהור"י שי' ליינער

שלום וברכה!

במענה על מכ', הנני מתחיל מן שאלתו העיקרית. והיא:

א) כתב רבינו הזקן בסידורו - אחר הלל: בר"ח... אומרים כאן שיר של יום... ברכי נפשי... קדיש יתום... קוראין ד' גברי קדיש על ס"ת ואח"כ אומרים אשרי ובל"ג ומכניסין ס"ת להיכל ואח"כ אומר הש"ץ ח"ק... ומסירין התפלין בר"ח קודם הקדיש. - וצע"ג שהרי כתב בפע"ח שער ר"ח רפ"ג: והרב ז"ל לא הי' מסיר התפלין עד שגמרו כל הקדיש שלאחר חזרת ס"ת בהיכל קודם מוסף ואח"כ חולץ תפלין והתפלל מוסף, וכ"ה בש"ע לאריז"ל - ואין לומר שזהו רק הנהגת האריז"ל אבל לא הלכה לרבים, שהרי כתב במ"ח (מסכת ר"ח פ"ג מ"ב) ואחר הקדיש של ובא לציון יסיר התפלין, וכ"כ בסידור הר"ש מראשקוב (בס' נגיד ומצוה שציין כת"ר לא מצאתי זה).

ולכאורה תוגדל הקושיא ביותר, כי מלבד הנ"ל הנה עוד בכמה מקומות מפורש הדבר שמסירין התפלין אחר הקדיש ולא לפניו, והיינו: בש' הכוונות (ענין ר"ח) "שנהגו להסיר התפלין קודם תפלת מוסף אחר קדיש שאומרים אחר חזרת ס"ת להיכל". בסי' קול יעקב לרי"ק "אחר קדיש קודם מוסף צריך לחלוץ התפלין". ועוד.

- בס' מאסף לכל המחנות או"ח סי' כה ס"ק קל"א ציין לשו"ת הרדב"ז ח"ד ס"פ, שו"ת דבר שמואל סי' קיב, מחזיק ברכה אות טו, קשר גודל סי' ג' אות ל', שלמי צבור דף מ"א ע"ג, זכור לאברהם ח"ג אות ת', סידור בית עובד אות א' אחר סדר הלל, חסד לאלפים אות יג, בן איש חי ויקרא אות יז, כף החיים אות צ"ד - שכל אלו כתבו שמסירין התפלין קודם מוסף. וצל"ע שם אם מפורש בדבריהם: קודם או לאחר קדיש, ואין ספרים אלו תח"י.

ולברר דעת רבינו הגדול - שכן נוהגין בכל ביהכ"נ חב"ד, י"ל, בהקדם מנהג זמן חליצת תפלין, עפמ"ש בשו"ע או"ח סכ"ה, שיש בזה ד' מנהגים. שנים מהם: אחר עלינו או אחר ק"י שאחר עלינו. ואין זה שייך בר"ח שחולצין התפלין קודם מוסף. ואין לנו לדון אלא ע"ד שנים הנשארים, והם: מנהג העולם לחלוץ תפלין אחר קדושת ובא לציון, ומנהג ע"ד הקבלה לחלוץ אחר שאמר בהם ג' קדישים - (בגירסא זו החזיק רבינו הגדול - בש"ע שלו סי' כה סל"ז - ואליבי' אנו דנין) - ולכן אין לחולצם עד לאחר קדיש שלאחר ובא לציון, שאז, ביחד עם הקדיש שלאחר שמ"ע ושקודם ברכו, ה"ז ג' קדישין, וע' לקמן בזה.

- ומדאין מחלקין בין אם הוא יום הקריאה, שאז יש גם הח"ק שאחר קרה"ת ונשלם מספר הקדישים מלבד הקדיש שלאחר ובא לציון גואל, עכצ"ל שאין קדיש זה במנין, כי אינו שייך להתפלה כ"א לקריאת התורה -

והנה כ"ז הוא בימות החול. אבל בר"ח, שכתב רבינו שאחר הלל יאמר שיר של יום וקדיש אחריו, הרי נשלם מספר ג' הקדישין מלבד הקדיש שלאחר ובל"ג, וא"כ תיכף אחר קדושה דובא לציון כבר יש בידו ג' קדישין וד' קדושות. וכיון שאין הכרח שיהיו תפליו עליו בשעת אמירת הקדיש שקודם מוסף, הרי, אדרבה, הכרח הוא שיחלוץ אותם קודם הקדיש, כי קדיש זה שייך לתפלת מוסף (שלעולם אין מתחילין תפלה בלי קדיש לפני'), ולכן צריך לסומכם בכל מה דאפשר, וכמו דמוכח בנ"כ השו"ע או"ח סי' רצ"ב.

וראה שו"ע רבינו שם. ולכן כותב רבינו שחולצין התפילין קודם הקדיש דוקא,

אבל כ"ז הוא לפי סדר רבינו שאומרים שש"י וק"י קודם ובל"ג, אבל לפי הסדר בסי' קול יעקב, שכתב: ואברהם זקן כו' ומוציאין ס"ת כו' קדיש אחר הקריאה כו' אשרי ובל"ג קדיש, - ועד"ז הוא בכל מקומות הנ"ל - שלא הזכירו אמירת שש"י קודם ובל"ג

- (וצריך בירור אם לא היו אומרים אותו כלל או שאמרוהו אחר מוסף או אחר התפלה. ובסי' תכ"ג איתא דמנהג ספרד לומר ברכי נפשי אחר מוסף, ועיין מ"ש בשם שכנה"ג שברכי נפשי נהגו לאומרו בר"ח במקום שש"י, אלא שהוא ערער ע"ז, ועיין לקמן בזה) - ולכן היו חולצין התפלין דוקא אחר קדיש דובא לציון, כדי שיהי' ג' קדישין.

וע"פ כהנ"ל יומתק ג"כ לשון רבינו בסידורו שם: אומרים כאן שיר של יום, דלכאורה תיבת "כאן" מיותרת, וע"פ הנ"ל מובן כי בא להוציא ממנהגים אחרים הנ"ל, ומדגיש זה ביחוד, כי בזה תלוי ג"כ זמן חליצת התפילין: לפני הקדיש או לאחריו.

ב) ואין להקשות דא"כ נפלנו מן הפח אל הפחת, דרצינו לתרץ שיסכימו דברי רבינו הזקן למ"ש בכתהאריז"ל בענין חליצת התפלין בר"ח, וע"פ התירוץ הנה יחלוק עליו רבינו בענין אמירת שיר של יום, אתמהה.

וי"ל דהנה שיר של יום ג' דעות באמירתו: א) אינו בסדר התפלה כלל, ולכן או שאין אומרים אותו כלל (בסידור רס"ג אינו, וכן לא הוזכר בס' המנהגים למהר"י טירנא.

ובנוסח התפלה להרמב"ם " שמקצת העם נהגו לקרוא בכ"י שש"י) או שאומרים אותו אחר התפלה (מנהג האשכנזים), כיון דרק לזכר בעלמא עביד (ראה מג"א סו"ס קל"ב ובנ"כ שם). ב) י"א: לאחר שנהגו לאומרו יש לאומרו במקומו; היינו כמו שאמרוהו בביהמ"ק בתמיד ש"ש, כמו כן גם עתה יאמרוהו סמוך לש"ע של שחרית. ג) ע"פ קבלה: מקומו אחרי ובל"ג וקודם אין כאלקינו, ע"פ סדר ירידת השפע, וכמשנ"ת בכתהאריז"ל (במקומות הנ"ל. ועייג"כ בסי' תפלה למשה להרמ"ק).

וכ"ז הוא בימות החול, אבל בר"ח, אשר אז שונה הוא סדר ירידת השפע,

- (ראה במק"מ זח"א עה, ב דבר"ח ההארה מבריאה, ובכמה מדרושי דא"ח כ' שהוא מיצירה, ובאור התורה להצ"צ בביאור הדרוש מחר חדש דף כב, ע"ב נתבארו דעות אלו בארוכה) -

אולי אפ"ל שמצד טעם הג' אין צריך לאומרו כלל, ואומרים אותו רק לזכר בעלמא וכטעם הא' - (ויעויין במ"ש בשכנה"ג הובא בבאה"ט סו"ס קלב מנהג כל המקומות בזה) - וא"כ מקומו הוא לאחר התפלה וכנ"ל במג"א. אבל רבינו ס"ל כטעם השני, שלכן פוסק דשש"י אומרים אותו סמוך לתפלת שחרית גם בר"ח כנ"ל, וכיון שהפלוגתא בין טעם הא' והב' היא פלוגתא בנגלה אין חידוש בזה אם פסק אדה"ז כדיעה השני', ודלא כאותו המנהג שנהגו במקום האריז"ל, ובמילא בא הפס"ד שחולצין קודם הקדיש.

משא"כ חליצת התפלין לפני או לאחר הקדיש - את"ל שהיא מחלוקת בפ"ע שזהו ענין בקבלה, וכמ"ש בשו"ע או"ח סי' כה סי"ג, ומי יבוא אחרי האריז"ל לחלוק עליו בזה,

ויעויין ג"כ במג"א סו"ס תכ"ג דמוכח מלשונו דהא די"א דחולצין אחר קדיש הוא מפני מספר הקדישין.

וע"פ כהנ"ל הנה מה שהביא בסי' יעב"ץ דחולצין התפלין אחר קדיש ואשר, ע"פ הרמ"ע, יש לאמר שש"י בשחרית - ארכבי אתרי רכשי כי הפסקים סותרים זא"ז.

ואין להקשות אמה שפסק רבינו הגדול מהרמ"ע שהנהיג לומר שש"י

בשחרית - (משטחיות ל' היעב"ץ משמע דהרמ"ע הנהיג שתים: לומר שש"י ולא ברכי נפשי ובשחרית. ויש לברר בשו"ת הרמ"ע, ואינם תח"י) - והוא הי' בזמן האריז"ל, וא"כ למה חולצין אחר קדיש

- וקושיא מעיקרא ליתא דהרמ"ע ס"ל דחולצין התפלין קודם קרה"ת, כמ"ש בשו"ת שלו הובא באחרונים.

- ויש לברר מנהג הספרדים בזמן האריז"ל באמירת שש"י בר"ח, ושכנה"ג אין אצלי לעיין בו, וממנהגי הספרדים עתה אין להביא ראי', כי כמה מנהגים נשתנו מאז ועד עתה -

ג) הערות. ע"פ כהנ"ל ולמנהגנו שאומרים שש"י, בחול, קודם אכ"א ועלינו, לכאורה, לכל הדיעות, יש לחלוץ התפלין קודם הק"י שלאחר עלינו, דמ"ש הרמ"א (סי' כ"ה סי"ג) שיחלוצו אחריו הוא לגירסתו דבעי ד' קדישים בתפלין, ולמנהגו שאמרו שש"י אחר התפלה, משא"כ לדידן, - וראיתי מציינים שבס' ארצות החיים שקו"ט בזה ומביא ראי' מזה שכ' שהאריז"ל הי' חולצן אחר עלינו ולא כתבו אחר ק"י, ובס' אות חיים סי' כה סקי"ז תמה שאשתמיטתי' שע"פ מנהג האריז"ל אין ק"י אחר עלינו, ואין הס' ארצה"ח אצלי לעיין בו.

צ"ע למה אין מונין במספר ג' הקדישים גם הקדיש שקודם הודו (או ב"ש). ובס' אות חיים כ' הטעם, כיון דלפעמים מאחרים לבוא לביהכ"נ. והוא דוחק.

* * *

מה שהעיר: למה ציינו בסידור שינוי המסורה אם הוא שם אד' וכה"ג. י"ל דשאני תפלה שהכונה נוגעת ביותר (ובפרט בשמות). ויעויין בהקדמת מהרי"ל

מיאנאוויטש - אחי רבינו הזקן - לסידור רבינו עד כמה דייקו בזה.

מ"ש במכתבו ע"ד כבוד או"א בנכד ודורות שלאחריו - הנה ציינתי במכתבי לנ"כ השו"ע יו"ד סי' ר"מ אשר שקו"ט במקומות הנ"ל. הס' ברכ"י ושבו"י אינם תח"י.

הקובץ נשלח לו כבקשתו,

ואסיים בברכת כוח"ט לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

מ. שניאורסאהן

יו"ר ועד המערכתל

קצה

נדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 459. קטע האחרון בח"כ ע' 644 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

כבוד.. ליינער: אגרת נוספת אליו - לעיל קפח.

מה שהעיר: בהמשך למענה כ"ק אדמו"ר שליט"א באגרת קפח דלעיל.

ברכ"י: חיו"ד סי' רמ אות טו"ב, בשם השבות יעקב, הביא הראי' מרות, שהובאה לעיל שם (מאגרת הגר"י ליינער מראדזין).

יו"ר ועד המערכת: קובץ ליובאוויטש. ראה גם לקמן אגרות רלד. רסד.

א) מקיף - אין הפירוש סובב ומקיף למעלה בבחי' מקום ח"ו כי לא שייך כלל בחי' מקום ברוחניות אלא ר"ל סובב ומקיף מלמעלה לענין בחי' גילוי השפעה.. ההשפעה שאינה בבחי' גילוי אלא בהסתר והעלם ואין העולמות משיגים אותה אינה נקראת מתלבשת אלא מקפת וסובבת (תניא פמ,ח. וראה תו"א ד"ה ת"ר מצות נ"ח ס"ו).