ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ב > רצז

ב"ה, ז' לעשי"ת, ה'תש"ח

כבוד הוו"ח אי"א נו"מ התמים וכו'... שי'

שלום וברכה!

בימים האלו הנני להביע ברכותי לחתימה וגמח"ט, לו ולכל אשר לו.

ומה שכתב במכתבו ע"ד פנימית אבא פנימית עתיק, הנה כשיעיין במקומות בהמשך רס"ו המסומנים בהערתי (בקונטרס לימוד החסידות ע' 6) יראה אשר התכלית הוא להגיע לעצמיות התענוג הפשוט שהוא למעלה מפני' עתיק שהוא פני' אבא. ולזה באים ע"י מעשה המצוה (או ע"י דדייקין במילי דחכמתא).

והנה לדעת באיזה מצוה צ"ל זהיר טפי, שזהו אינו בבחינת טו"ד מושג (אגה"ק ס"ז), ובמילא בקל אפשר לטעות ע"י פיתויי היצר, כי כמובן משתדל בזה יצרו ביותר להטעותו. הנה אחת, והמובחרת, שבעצות היא כאשר האדמו"ר שלו מורה לו באצבע דרכו ועבודתו. ואז אין עליו לבוא בטו"מ ובקשות אולי ישנה הרבי החלטתו, ומכ"ש וק"ו שאין לו להביט על ימין ועל שמאל אולי ימצא ענין אחר לענות בו ולהתעסק בזה.

ולדוגמא: כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א העמיס עליו, כמדומה לי, העבודה דמל"ח ומחנה בעירו (ואולי גם במדינתו). וא"כ הרי פשוט, שאין עליו לחפש ולהתעסק בחקירות מה הוא מקצוע העבודה של אחרים, וגם לא לרדוף, בנוגע לעצמו, אחרי ענינים שאינו יודע אם שייכים אליו א"ל, עכ"פ עד שימלא במילואו את תפקידו המוטל עליו, ואשר הורו לו עליו באצבע לאמר: זוהי הדרך שלך המובילה בית א-ל, ובזה תצלח.

וכעבור כמה שנים בזה הרי א"א להונות לא את אחרים ואפילו לא את עצמו, כי המעשים יוכיחו את המצב באשר הוא: מספר פלוני של ילדים וילדות קרבתי לחנוך הכשר, פלוני ופלוני התחילו להניח תפלין ע"י השתדלותי, במספר פ' של בתים התחילו ללמוד ולקרא בספרים כשרים תמורת אינם כשרים, פב"פ ופב"פ התחילו ללמוד תורת החסידות, מספר עקז' של ספרות הכשרה, ובפרט של תורת הדא"ח, הפצתי וכו' וכו'.

והנה אם חסר בחשבון הרי אף שבודאי יש טעמים ע"ז, ובפרט טעם מורא בו"ד יהודי. שהוא בעל בחירה, וא"כ צדיק וזכאי הוא, אבל בכ"ז האור חסר. אבל אם אינו מתפעל ועושה את שלו והחשבון מתאים, הרי דרך שער זה עולים כל התומ"צ שלו וכמבואר באגה"ק שם.

באיווי כט"ס

הרב מנחם שניאורסאהן

יושב ראש ועד הפועל

רצז

נדפסה בלקו"ש חי"ד ע' 242 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

המסומנים בהערתי: וראה גם לעיל אגרות רסה. רפז.

יושב ראש ועד הפועל: מל"ח.