ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ב > שטו

ב"ה כ' כסלו, תש"ח

כבוד הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוהרא"ס שי'

שו"ב נעמצאוו

שלום וברכה!

מוסג"פ קונטרס ליט"כ שהביאו אתמול מביה"ד, וכן שלחוהו לחבריו מוהר"ש ומוהר"י שיחיו שו"ב, ובטח יזכו בו את הרבים באופן המתאים וזכות הרבים תלוי בו.

ובימים אלו שבין יט"כ וחנוכה י"ל: היונים טמאו כל השמנים שבהיכל והפי' בזה שחכמות חיצוניות התגברו. וכידוע מכת המתיונים שהיו אז בין בנ"י. ובעבודה בנפש האדם: ששכל דנה"ב, שכל האנושי אשר בו מתגבר כ"כ עד אשר הוא מטמא כח החב"ד שבנפש, היינו שא"א לא להשיג און פילן ענין והשגה אלקית, בה בשעה שכשמדיינים ע"ד ענין גשמי ה"ה משכיל מבין ומשיג אותו בטוב. אבל סו"ס מוצאים פך אחד של שמן חתום בחותמו של כה"ג וממנו מאירים את המנורה דנר ד' נשמת אדם.

דלכאורה אינו מובן דאחרי ירידה גדולה כזו שנטמאו כל השמנים שבנפשו מה ומי יעלה אותו מבירא עמיקתא זו. ובזה ספרו רז"ל דיד כה"ג באמצע. דענין כה"ג הוא כמ"ש ברמב"ם בהל' כהמ"ק פ"ה ה"ז: ותפארתו וכבודו שיהי' יושב במקדש כל היום כו' ויהי' ביתו בירושלים - יראה שלם - ואינו זז משם. שבכל אחד בפרט כה"ג הוא נקודת היהדות שבו, יחידה שבנפש שאינה בלעו"ז, ולכן היא תמיד בשלימות. אלא שאפשר שתהי' בבחינת שינה קודם שבא לידי נסיון באמונה וכמ"ש בתניא פי"ט.

והנה לעוררו משנתו גם מקודם שבא לנסיון, הוא ע"י התקשרותו בכה"ג שבכללות, והוא ראש אלפי ישראל שהוא יושב כל היום במקדש ואינו זז משלמות היראה. והוא נותן לכאו"א מהמתקשרים בו פך של שמן שממנו יכול להאיר נר נשמתו אף שטמאו מתחלה את השמנים, אבל צריך לקבוע ימים אלו לא רק להודאה - כח האמונה והודאה בלבד - אלא צ"ל גם הלל (שבת כא, ב) השגה והבנה באלקות, דע את אלקי אביך, שזהו ענין תורת חסידות חב"ד שיום י"ט כסלו הוא ר"ה שלה, שנמשך גילוי אור פנימיות תורתנו וצריך שיאיר בפנימיות נפשנו.

באיווי כט"ס,

הרב מנחם שניאורסאהן

יושב ראש ועד הפועל

שטו

מהעתק המזכירות.

כבוד.. נעמצאוו: אגורת נוספות אליו - לעיל ח"א עט. לקמן שסד.

מוהר"ש ומוהר"י: ראה אגרת שלפנ"ז ולאח"ז.

היוונים טמאו: ראה גם לעיל אגרת קעג.

יושב ראש ועד הפועל: מל"ח.