ספריית חב"ד ליובאוויטש

שכז

ב"ה ראש השנה לאילנות, תש"ח

כבוד הרה"ג החו"ב נו"מ פלפלן ועו"ה פ"ה

עסקן ובעל

מרץ דורש טוב לעמו וכו' מהור"א שי'

סילווער

שלום וברכה!

בטח ידוע לכת"ר, ראשי פרקים עכ"פ, מעבודת המרכז לעניני חנוך, מיסודו ובנשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, למקצועותי' השונים, ולכן בטוח אני אשר למותר להאריך לדכוותי' ע"ד חשיבות עבודה ואוקמי' אחזקה אשר יקר הדבר בעיני כת"ר ובודאי לא ימנע מלעזור בזה באופן המתאים.

והנה לפני איזה זמן בקר ידידנו הרה"ג והרה"ח ר' שלמה אהרן שי' קזרנובסקי בסינסינעטי את אחד התומכים מכבר במפעלי המל"ח אשר בהיותו כלפני שנתים בניו-יארק התענין בעבודתנו.

בהיות הרב קזרנובסקי שי' בסינסינעטי ראה בסביבה של מכריו התעוררות לעזרה לעבודת המל"ח - אשר חוסר אמצעים לעבודתו הרגילה נוסף על החובות המרובים אשר שקוע הוא בהם, מכבידים עליו ביותר בהמשכת עבודתו הכי נחוצה ומוכרחת בשדה החנוך ומכש"כ להרחיב אותה עוד ביותר כדרוש.

אמנם הי' ראוי ונכון אשר טרם יתחיל ויעשה בזה יבא בדברים עם כת"ר וישמע עצתו וחוו"ד, אבל דא עקא אשר כת"ר לא הי' אז בביתו, ומשום החששא שלא תתקרר ההתעוררות וכיון דאידחי אידחי, מצא עצמו למוכרח להתחיל לעשות מה שביכלתו לאירגון חוג מתענינים ועוזרים לעבודת המל"ח בכלל ובמקצוע ההדפסה בפרט.

והנה מה שנעשה אז לא היתה אלא התחלה ומעין זריעה. ובטרם שנאמר לידידנו הרב קזרנובסקי להמשיך במצוה גדולה זו שהתחיל בה, הננו לפנות בזה לכת"ר בבקשתנו כפולה ומשולשת להודיענו את חוו"ד בכלל וע"ד זמן ואופן המוכשר בפרט, וביחוד ע"ד עזרתו הנעלית ע"י השפעתו הכבירה שירבו התומכים בעבודת המל"ח, ענין הנוגע לקיומם הרוחני ממש של אלפי ילדים וילדות בנ"י.

למותר להעיר על דבר "אין בו ספק לאדם שלם וגלוי וידוע לעם", אשר המל"ח הוא מוסד בלתי מפלגתי, ואינו קשור ושייך לאיזה ישיבה שתהי' כלל וכלל.

ולסיים מענינא דיומא: בט"ו בשבט ר"ה לאילנות. והנה לרמב"ם (ריש הל' מע"ש) משמע שהוא מה"ת, ודלא כרש"י על הרי"ף במשנה ר"ה שם. ואף דמקרא לא ידעינן אלא שהוא לאחר ר"ה לשנים (תוד"ה ופירות ר"ה י, א), י"ל קביעות זמן זה דוקא על שני אופנים: שהוא בכלל שאר שיעורין שהן הלל"מ לרוב המכריע של הפוסקים, או שהתורה מסרה לחכמים לקבוע זמן ר"ה לאילנות ובקביעותם נעשה מה"ת.

וכמו שמצינו כעין זה, לכמה דעות, בענין מסחר בדבר האסור, ענויי יוהכ"פ, מלאכה בחוה"מ, איסור ובחוקותיהם לא תלכו, טפול בבכור.

ונפ"מ בין שני האופנים דלבתרייתא אם יהי' ב"ד גדול כו' יכול לשנות יום ר"ה לאילנות לזמן אחר.

ומדהושוו במשנה כל ארבעה ר"ה להדדי, משמע לכאורה כאופן הא'. אבל מדשקו"ט בש"ס בקביעות ר"ה זה בסברות, וכדאמר הלך אחר רוב שנים, דהל' משמע שנותן טעם ולא סימן, נראה יותר שהוא כאופן השני, היינו שהתורה מסרה לחכמים לקבוע זמן ר"ה לאילנות שיחנטו פירות שנה חדשה, כי הטבע מסכים לתורה* וכדרז"ל בירוש' כתובות פ"א ה"ב ע"פ ל[א]ל גומר עלי. ולא באתי אלא להעיר.

ויש להאריך ע"ד הדרוש, כי האדם (לעתים, הוא רק) עץ השדה, וחכמים בכח התורה יכולים לקבוע ולפעול בו זמן שיחנוט פירות (דא מצוות) שנה חדשה (חדשו מעשיכם), ובלבד שיהי' אחרי ר"ה לאדם באשר הוא אדם. ואכמ"ל.

מכבדו כרום ערכו ומאווה כט"ס.

הרב מנחם שניאורסאהן

יושב ראש ועד הפועל

שכז

מהעתק המזכירות.

*) לעיין בזה ש"ך ליו"ד סקפ"ט סק"ג. שו"ת חת"ס אה"ע ו.

יושב ראש ועד הפועל: מל"ח.