ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ב > שכח

ב"ה ט"ז שבט, תש"ח

כבוד הרה"ג הרה"ח וו"ח אי"א נו"מ כו'

מהורא"א שי' אקסלרוד

שלום וברכה!

במענה על מכתבו

במ"ש בתניא פ"ך דאותיות נולדו כשמתחיל לחשוב איך להוציא תאותו מכח אל הפועל (ועד"ז הוא בבונה ירושלים סי' קל"ב)

ומעיר דהגילוי בלב מהמוח וגם הידיעה במוח בודאי ג"כ א"א בלי אותיות וא"כ הרי כבר ישנם לאותיות קודם למח'.

אבל הנה מה שבא לבאר בתניא בפרקים אלו הוא ענין האחדות לאחר שנבה"ע כמו קודם שנבה"ע. אשר העולמות בכלל מתחלקים לשתים: עלדאתכ"ס ועלדאת"ג שהתהוותם מאותיות המח' ואותיות הדבור כמבואר בכ"מ (אב לכלם בש' היחוד והאמונה פי"א). וע"ז מבאר שאותיות המחו"ד למעלה גם לאחר שיצאו לפועל הם מיוחדות בתכלית כמו קודם שיצאו לפועל.

והנה העולמות גם קודם שנבראו ישנם במקורם ושרשם למעלה מעלה עד המדרי' ששיער בכח אלא שאינם שם בבחי' מציאות ויש כי נמצאים במקורם, ומזה נבין הכוונה בענין האותיות, שלמע' מהמח' אינם במציאות יש ונפרד. כי אין נרגש אלא השכל, המדה וכו' ולא האותיות. כי חושב השכל מרגיש האהבה וכו' ולא האותיות. (ראה לקו"ת ביאור בחוקותי רפ"ב, ביאוה"ז בתחילתו ועוד).

והסדר בזה הוא: ע"י התקשרותו (דעת) לידיעת האלקות, לדוגמא, נתגלה אצלו הרצון לדעת. ועי"ז נתגלה השכלה מכח המשכיל בבריקת וסקירת השכל (חכמה). אח"כ ע"י התקשרותו בהענין מתעמק בהבנת השכלה זו (פני' בינה) ובמילא נולדים אצלו אהבת ה' ויראתו ומתחיל לחשוב ולהרהר איך לרוות צמאונו ע"י התומ"צ במחדו"מ ואז מוכרח שיולדו אותיות. ויעויין בכ"ז בד"ה לולב וערבה תרנ"ט. ועייג"כ ד"ה אין עומדין (המשך תרס"ו).

מובן (שבגלוי) יכול לדלג מקצת סדר זה. ולדוגמא ממי שבוכה פתאום בעשי"ת שמבואר (סי' האריז"ל. הובא בנ"כ שו"ע או"ח סתקפ"ד) שזהו מפני שדנין אותו באותה שעה למעלה אף שאינו יודע כלל מזה בכחות הגלוים שלו, ויוכל לגרום שתומ"י יתחיל לומר תהלים וכיו"ב או שנופלים לו פתאום הרהורי תשובה ומתחיל להתודות על חטאיו בדבור. שבכ"ז הרי נעשו אותיות הדבור לבוש להארה מעצם נשמתו בלי ממוצעים.

אבל מלבד שאין הסדר בדילוג אלא לפרקים רחוקים, הרי בהעלם ובדרך מעבר עכ"פ עוברת ההארה הנ"ל ג"כ דרך המדרי' הממוצעות. וראה ש' היחוד והאמונה פ"ח: ובכל מח' שבעולם מלובשת בה איזו מדה כו'.

ומובן שאין סתירה לזה מביאור ענין ר"ח שאז המל' מקבלת מחו"ב ולא מז"א, שהוא כדבור בחכמה ושכל, כי גם אז צ"ל אצלו אהבה לשכליים או יראה שלא יטה תלמודו בדרך עקלתון בהבנת השכל וכיו"ב. ועייג"כ באור התורה (ע' 52) סוף הביאור והי' מדי חדש. ובסי' עה"פ להודיע לבנה"א ע"ד מדות שבשכל שמהם נולדות אותיות שבמח'.

באיווי כט"ס.

הרב מנחם שניאורסאהן

שכח

מהעתק המזכירות.

כבוד.. אקסלרוד: אגרות נוספות אליו - לעיל רכה, ובנסמן בהערות שם.