ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ב > שפח

ב"ה, כ"ה מנ"א, תש"ח

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהרח"ה שי'

האוולין

שלום וברכה!

מכתבי משבוע העבר (שעיקרו שלע"ע לא יעשו מאומה בענין הר' שיינא), ודאי הגיעו. כן בטח קיבל בינתיים הקונ' דחג הגאולה.

בטח נשמר היאצ"ט של אאמו"ר נ"ע כהלכתו. ומטובו למסור מקופתנו על חשבוני לישיבת תו"א לכולל חב"ד ולחברת תהלים העולמית - לכאו"א שלש ליט' ואכניס חילופם כשיודיעני.

ולסיים בפטפטיא דאורייתא במה שפי', בעת ההתועדות ביום היאצ"ט, את הנלפענ"ד רמזי משנה רפכ"ד דכלים - ע"פ דא"ח ואבוא בקצור נמרץ:

שלשה תריסין הם - תומ"צ הם כתרים כו' וג' סוגים בהם, היינו באופן קיומם:

תריס הכפוף שמקיימם מפני שרוצה שהתומ"צ יגינו עליו מכל צרה, ולא עוד אלא ששוכב עליו במלחמה שנמצא במלחמת היצר ובכ"ז שוכב - הראש והרגל בשוה. אין עבודתו מצד המוחין מצ"ע - עמידה. גם לא מצד דו"ר שכליים - ישיבה, השפלת הראש ברגל. כ"א מצד דו"ר טבעיים או רק מאהמ"ס שנכלל בה גם דחילו.

ולכן אף שכך היא התחלת העבודה (רמב"ם סוף הל' תשובה) אבל כיון שלע"ע "עובד הוא את עצמו" ולא מפני הטוב טעם ברוחניות אין מונע שיעשה נבל ברשות התורה ובמילא יכול להיות טמא גם טומאת מדרס היינו לא רק עבירה מצד טבעו כ"א גם מה שבא עי"ז שנתגשם ונשקע בחומריות גם בלא חמימות התאווה (זיבה - באבר מת.

ועיין אור התורה רמ"ו, ב). והוא מדה כנגד מדה כמו שעבודתו בלא חיות - חיוהי, מוחין - מצ"ע שכיבה או ישיבה גם הנפילה באבר מת.

סוג הב' תריס שמשחקין בו בקונפון - אינו שייך לשכיבה ולא לישיבה כי קיום התומ"צ שלו הוא בעבודת המוחין מצ"ע (ולא בהשפלה במדות) - עמידה - בהתבוננות בטוב האלקות אבל עדיין נמצא הוא במלחמה ואפשר שחברו (ראה הגהות אדנ"ע הנדפסות בסי' תו"א ר"ל, ע"א, על ואהבת לרע"ך) יכהו יפילו ממדריגתו אבל רק ע"י מלחמה חמימות התאווה ולכן אף שאין מקום לטומאת אבר מת אבל יכול להיות טמא בשאר טומאות ובודאי יהי' טמא טמא מת שזהו ענין בעטיו של נחש.

סוג הג' דיצת הערביין שאין התומ"צ כלי תשמיש בשבילו כלל. כי הוא ערבי - בקדושה - משתחוים לאבק, ונפשי כעפר, ביטול. ולכן התריס קטן ביותר וכמ"ש הרע"ב, שאינו מציאות לעצמו כלל, כ"א לעשות נח"ר ושמחה למעלה ותענוג האדון הוא תענוג שלו ובמילא גם במלחמה אינו נמצא כי אינו אלא המשלח ואין שייך מלחמה נגדו כי כדונג ימסו, ובמילא טהורה מכלום.

באיחולי כט"ס

הרב מנחם שניאורסאהן

שפח

מהעתק המזכירות.

הרה"ח.. האוולין: אגרות נוספות אליו - לעיל קעט, ובהנסמן בהערות שם. בענין הר' שיינא: אף שכבר נודע מפטירתה כדלעיל אגרת שפב.