ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ב > שצה

ב"ה, ח"י אלול, תש"ח

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורש"מ שי'

שלום וברכה!

נהנתי לקבל מכתבו המבשר מביאתם צלחה - עדת השו"בים שי' - לדובלין. וע"פ בקשתו מוסג"פ הקונטרס לחי אלול שהביאוהו אתמול אחה"צ מבית הכורך. והוא לזכות בו את הרבים ולקרב גם את הרחוקים לע"ע לתומ"צ בכלל ולתורת הבעש"ט ואדה"ז בפרט.

ואם נפל בחלקם לבוא למשך איזה זמן חוצה, בודאי ישתמשו בזה שימלא על ידם היעוד של יפוצו מעינותיך השייך לחוץ הזה.

ובודאי שמעו פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א א שוחט איז ניט א סקאטאבאיעץ, איש ומאכולת בידו כו'.

ולימים האלו מראש השנה ל"ראש השנה" היינו יוהכ"פ, שגם הוא נק' ראש השנה כמ"ש בתוספות נדרים כג, ב (ועיין בס' חסידים מ' רנ"ח ובלקו"ת בד"ה והי' ביום ההוא יתקע וסד"ה יחיינו מיומים) כמה רמזים עמוקים יש בהם, ואחד מהם:

כל החי - ישראל נקראו חיים - ישים אל לבו, אשר צוונו הקב"ה לעשות ולחוג ראש השנה לא ביום הראשון למעשה בראשית אשר אז נבראו השמים והארץ וכל תולדותיהם (ב"ר פ"א, ועיין תוד"ה זאת חגיגה יב, ב) גם לא ביום השביעי לבריאה אשר ביום הזה בחר ה' לקדשו מכל הימים - ברם ויצוונו ד' לעשות ראש השנה דוקא ביום ברוא אלקים אדם, יצור אשר תיכף ביום בריאתו אמר והכריז לכל הברואים: ד' מלך גאות לבש גו' בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ד' עושנו, וכספור רז"ל (פדר"א פי"א, זח"א רכא, ב) וע"י ההכרזה המשיך זה בהם אדה"ר והעלם למדרי' הכרת ד' מלך גאות לבש גו'.

וזהו ג"כ מעין ענין השחיטה (אלא שפעולה הנ"ל נעשית באופן אחר) כי אין ושחט אלא ומשך (חולין ל, ב) שמעתיקו למק"א לגמרי, והוא ע"י נטילת נשמתו (עיין שבת עה, א) חיותו או זיין קאך ממקום שהי' ע"ע,

ואז יכול ליהפך לדם ובשר האדם, אדמה לעליון, אדה"ע, ואין הזמן גרמא להאריך.

המסיים באיווי כוח"ט לו ולכל החבורה שי' בגו"ר,

הרב מנחם שניאורסאהן

יו"ר ועד הפועל

שצה

מהעתק המזכירות.

מהורש"מ: קלמנסון. אגרות נוספות אליו - לעיל רס, ובהנסמן בהערות שם. השובי"ם שי' לדובלין: ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ט אגרת ג'רפו. וראה לעיל אגרת שפט.

יוהכ"פ.. נק' ראש השנה:ראה גם לעיל ח"א אגרת קב.

ביום ברוא אלקים אדם: ראה גם לעיל אגרת רמט.