ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך כ > ז'תדש

ב"ה, י"ט תמוז, תשכ"א

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ צנמ"ס וכו'

חנני' יום טוב ליפא שי' מלפנים הראב"ד

דהעלמאץ

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום השלישי.

א) בהנוגע להנוהג בענין דלהתיחד אב עם בתו, ואם עם בנה - לא שמעתי בזה.

ב) לשאלתו למנהגנו בנוגע לאכילת בשר לאחרי מאכלי חלב, בכלל נהגינן בהנ"ל - ואפילו לאחרי חלב וחמאה - להמתין שעה (וגם - לא באותה הסעודה). וכ"כ בשל"ה מס' שבועות שלו (קפ, ב). - (ומש"כ בדרכי תשובה יו"ד ספ"ט סוס"ק י"ט "שעה ויותר" צ"ע שיעורא דויותר, והמקור ע"ז) - אבל לא שמעתי אם זוהי הוראה לכל או רק מנהג יחידי סגולה, וראה פמ"ג לשו"ע יו"ד ספ"ט, שפתי דעת סק"ז, דהפסק שעה - מחליף קינוח.

ולמרות הטרדה לקחתי מזמני לענות לו בהקדם כבקשת כת"ר במכתבו.

בברכה לבשו"ט מעבוה"ק להרבות הטהרה בישראל מתוך בריאות הנכונה.

נ. ב.

נתעכב המכתב במשלוח, וז"ע נתקבל מכתבו מעש"ק, בו מעתיק מספר א' מקור למנהג אלו שממתינים חצי שעה לאחרי אכילת חלב וחמאה,

מהשיעור בהנוגע לשלילת עשיית מלאכה קודם התפלה, שהלשון במשנה סמוך למנחה, והשיעור, כמבואר בפוסקים, חצי שעה, שבהפסק שיעור זה - פסקה הסמיכות.

וכבוד בעל המחבר במקומו מונח, כי (עכ"פ - כפי שהעתיק במכתבו) עיקר הראי' חסר, שהרי בנוגע לאכילת חלב ובשר לא מצאתי - לע"ע - הלשון דסמוך כ"א "כחדא או בשעתא חדא או בסעודתא חדא" (זהר ח"ב קכ"ה ע"א). ואם נחפש דוקא למצוא סמוכים, הרי כל לשונות הנ"ל שבזהר - קרובים יותר להלשון תיכף (ועוד יותר מזה כמובן).

ושיעור תיכף - הרי הוא מהלך כ"ב אמה, כפס"ד בשו"ע או"ח סי' קס"ו. ולא עוד, אלא שגם מיקרי הפסק.

למש"כ בדר"ת הנ"ל להמתין שעה ויותר - יש להעיר משיעור עיכול שהוא מהלך ד' מילין (עיין נ"כ השו"ע או"ח סו"ס קפ"ד).

ז'תדש

הרה"ג.. ליפא: דייטש הרב מהעלמיץ. אגרות נוספות אליו - לעיל ז'תקיח, ובהנסמן בהערות שם.