ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך כ > ז'תצב

ב"ה, ד' כסלו, תשכ"א

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ בעל מרץ צנמ"ס הרב חיים

ד' שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ד מ"ח, ויהי רצון שיבשר טוב בתוכנו בעניני בריאות ובעניני הסתדרות, טוב כביאור חז"ל בזה, טוב לשמים טוב לבריות וטוב העושה פירות (קדושין מ' ע"א) ובזה כמובן מפעלו הנשגב ההמשך בהדפסת פירושו לתנ"ך דעת סופרים מכלול מפירושים המסורתיים של התנ"ך, אשר בכמה פרקים ופרשיות משלימים זא"ז והסבירם בשפה מובנת וקלה.

ובפרט ע"פ סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר אביו כ"ק אדמו"ר

מוהרש"ב - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הי' לו שיעור קבוע בלימוד הנ"ך, וזהו נוסף על התקנה שפרסמה בכל מקום שהשפעתו מגעת לכל השומעים בקולו, ללמוד בכל יום פרשה חומש מסדרת השבוע עם פירוש רש"י.

בכבוד וברכה לבשו"ט בכל האמור.

לחביבות הענין מועתק בזה הערות בפירוש כ' בפרשת שבוע זה פ' ויצא:

בתחלתה. מפרש שיעקב יצא ממקום מגורי אביו לבאר שבע. - והנה אף שכן היא דרשת רז"ל (בב"ר פס"ח, ה) - פשוטו של מקרא כפי המשך הכתובים מפרשה הסמוכה לה וגם בזמן (כו, כג-כה) מורה אשר יצחק נטה אז אהלו בבאר שבע. ומש"נ לקמן (לה, כז) חברון אשר גר שם אברהם ויצחק (וכקושיית התנחומא כאן) - הנה כוונת כתוב זה לציין מקום דירתם בקביעות, וכאומרו אשר הן אברהם הן יצחק גרו שם, וק"ל. וראה ג"כ רמב"ן בפרשתנו (כח, יז).

בפי' בסוף הפרשה: גדלותו של יעקב שהכיר מיד המלאכים כו' מחנים - מחנה אנשים עם מחנה מלאכים. בהערות לא צוין המקור - והוא פי' הראב"ע והרמב"ן. ויש להוסיף בזה: מחנים הוא מספר זוגי (ולא ל' רבים שהוא כמש"נ בהמשך הסיפור: (לשני) "מחנות") - המדגיש שייכות יותר וקישור שבין החלקים, אשר זוג אחד הם. וגם בזה נרמזה גדלותו של יעקב והאנשים אשר אתו אשר המחנה בארץ - כמחנה המלאכים, מברכים לה' כו' (ראה רמב"ן), או אשר מחנה המלאכים באו לא להלחם כ"א להצטרף למחנה יעקב (עיין תרגום יב"ע ות"י).

ז'תצב

הרב חיים ד': רבינוביץ.

פירושו לתנ"ך דעת סופרים: ראה לקמן אגרת ז'תרנח.