ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'תקז

ב"ה, ח"י כסלו, תשכ"א

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מח' כסלו, בו כותב אודות משרה שמציעים לו והצדדים החיובים והשלילים בזה, ושואל דעתי.

והנה עצם המוסד שמתייסד, בודאי ידוע לו שהיו חילוקי דיעות בהנוגע אליו הרצוי הוא בכלל, אלא שככתבו ישנה בזה עתה הכרעה.

ב) כי כל מוסד חדש עד שנתגבש צורתו בדרך הטבע בודאי יהיו כמה חילוקי דיעות בפרטיו וגם בכללותו.

ג) לאידך גיסא המוסד נחוץ במאד ומכירים בזה כבר כמוכח גם מהכרעה הנ"ל, ולכן:

ד) באם עצמאי הוא, ורוצה לעשות להחזקת היהדות והפצתה מבלי להתרשם מהקישוים התלוים בזה [אשר ככל שגדול הענין בקדושה יותר מבואר בספרים הק' שמתרבים גם בענינים המבלבלים], ויש בו תוקף להתחיל בהענין וגם להמשיכו עד שיבוא לידי גמר, וכנ"ל באופן שלא יתרשם מהחילוקי דיעות ובלבד שתתגשם הכוונה,

נכון במאד שיקבל הצעה האמורה ויפעול בה במרץ מתאים לחשיבות וגודל הענין.

ה) באם לאידך גיסא מחפש לעצמו ענינים שאינם מייגעים או, באופן יותר זך, רוצה שיהי' לו זמנו פנוי לעניני קדושה בתור איש פרטי, כמו לימוד התורה לעצמו במנוחת הנפש ומנוחת הגוף מבלי ענינים המבלבלים, שבזה גם הכניסה בשקו"ט עם כמה מהעוסקים בצ"צ האמיתיים, ובכ"ז הרי אין דיעותיהם שוות וכו',

הרי מובן שלא במשרה כזו ימצא אופן לדרך חיים האמורה.

אינני מכיר את אופיו ואופי האנשים שיש להם השפעה עליו, אבל בודאי ידוע לו שלפי דרכי אנשי חב"ד, הרי משרה האמורה היא מהענינים שמביטים עליהם כעל חלק היפה - למלאות רצון הבורא נותן התורה ומצוה המצוה, ומבוסס גם בדין המפורש, שמצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים דוחה כו'.

בהזדמנות זו כיון שכל ענין הוא בהשגחה פרטית, הרי מחובתי (וזכותי) לעוררו על ההכרח בקביעות עתים בלימוד פנימיות התורה, שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, ואם בכל הזמנים ובכל המקומות הי' הכרח בזה, עאכו"כ בתקופתנו ובאה"ק ת"ו ביחוד.

בברכה לבשו"ט.

נ.ב.

כבקשתו נשלח המכתב שלא בתור.