ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך כ > ז'תקנה

ב"ה, כ"ט טבת, תשכ"א

ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מועש"ק וארא בו כותב ר"פ מהסתדרותו באה"ק ת"ו, מהלימודים וכו' וכן מהאוירה אשר דתית היא.

וכיון אשר עניני טוב וקדושה קשורים בהקב"ה שהוא אין סופי בודאי שתמיד יש מקום להוסיף וע"ד האמור מי שיש לו מנה רוצה מאתים (הוספת מנה) ומי שיש לו מאתים רוצה ארבע מאות (הוספה של מאתים) וק"ל, והרי הובטחנו הבא לטהר (דיוקו לטהר לאחרים, וליטהר) מסייעין אותו.

לשאלתו האם מותר ללמוד חסידות לבנות - פסק ברור בזה בהלכות ת"ת ולדוגמא עיין הלכות ת"ת לרבנו הזקן סוף פרק א: הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן וכו' כל מצות עשה שאין הזמן גרמא וכו' -

והרי תכלית שלילת ענין הזמן במצות עשה, הן המצות שחיובן תמידי לא יפסק מעל האדם אפי' רגע בכל ימיו, להאמין בשם ליחדו, לאהבה אותו וליראה אותו [שלא להאמין בזולתו, שלא לסור אחרי מחשבת הלב וראיית העינים] (אגרת המחבר ס' החינוך)-

והרי קיום מצות אלו לאמיתתן ולא מן השפה לחוץ בא כדברי המורה הגדול בהלכות יסודי התורה ריש פרק ב': והיאך היא הדרך וכו' בשעה שיתבונן כו' שהתבוננות זו היא באה בלימוד תורת החסידות וק"ל.

תקותי אף שאין מזכיר עד"ז שביקר בכפר חב"ד וחוגי חב"ד בכלל וגם בימי רצון ימי התועדות, וינעם לי לדעת רושמיו מהביקורים.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בענינים הכללים והפרטים גם יחד.

נ.ב.

מכתבי בברכת השנה בטח הגיעו.

ז'תקנה

ללמוד חסידות לבנות: ראה גם לעיל ח"ח אגרת ב'שעה. חי"ט ז'תיב, ובכ"מ.