ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'תקנו

ב"ה, א' שבט, תשכ"א

ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה למכתביה בו כותבת אודות מצב רוחה והבעיות שקמו בכתתה, אשר לכן לע"ע עזבה את עבודתה בהוראה, ושואלת דעתי בזה.

ולדעתי הסיבות למצב רוחה, שלש הן: א) מאיזו סיבה (שכמובן רק במקום אפשר לדעתה) עייפה ביותר מעבודתה בצירוף עוד ענין מה (טרחה בבית או ענין אחר מעין זה המייגע את הגוף), ב) כנראה קבלה כתה גבוהה יותר מאשר שיערה, או מאשר צריכה להיות בהתחלת עבודתה בהוראה באופן עצמאי, ג) ע"פ המבואר בספר תניא קדישא, שרוב בני אדם הם לא במדריגת צדיקים, ז.א. שעדיין ישנו מקום לפיתוי היצר הרע, הרי אחד התכסיסים הכי פעילים שלו, ולכן הכי חביבים עליו, הוא להמשיך את האדם לקו של עצבות ונפילת רוח וכו' ועומד על המשמר לחפש שעת הכושר, כשאדם נמצא במצב של עייפות וכיו"ב שאז בנקל יותר להמשיך עליו מצב רוח הנ"ל.

מהנ"ל מובנת דעתי שפשוט שביכולתה להמשיך בשטח ההוראה ולהצליח בזה ולעלות מדרגא לדרגא, אלא שמקודם צריך לבטל סיבות האמורות, וממאוחר אל הקודם: א) להחליט לא להשמע לפיתוי היצר הרע, ב) לבחור מבין הכתות זו הקלה ביותר מנקודת המשמעת וגם בשטח גובה הלימודים, ג) להתחיל בהוראה לאחרי מנוחה כפשוטה שיהי' הגוף לא עיף ולא יגע.

לא בכל אדם שוה המשך התקופה בכדי תהי' המנוחה כדבעי, ויש לך אדם שמספיק שעות אחדות. ולאחרים דרוש כמה ימים אבל הצד השוה בשניהם גם יחד שמועילה בזה ההחלטה להביט על המצב כמו שהוא ז.א. שאין כאן כל ענין יוצא מן הכלל, כי אם מצב רגיל, אלא שאירעו כמה סיבות בבת אחת, ולכן המסובב באופן מוגדל מהרגיל וכיון שהסיבות נפרדות מהן וכל אחת בפ"ע אינה קשה ואינה גדולה, הרי יש לבטלן בקל לפי ערך.

כיון שאדם קרוב אצל עצמו ולכן לא תמיד יכול הוא להעריך הכחות שלו וגם לא הענינים שמחוצה לו עד כמה משפיעים הם עליו וכו' ולכן כדאי שתתייעץ עם ידידי' המכירים בכל האמור וכמובן מהעיקרים בזה מנהל ביה"ס הרב זילברשטרם שי'.

והשי"ת המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, אשר ראתה חסדו וטובו בטוב הנראה והנגלה כו"כ פעמים בעבר וגם בעבר הקרוב, בודאי שינחה בטוב לפני', ובלבד שתתחזק בבטחונה בבורא עולם ומנהיגו ותהי' במנוחה שמחה וטוב לבב.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.