ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'תקנח

ב"ה, ו' שבט, תשכ"א

ברוקלין.

הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ חו"ב צנמ"ס

הרש"י שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק ארוך, שדאגתי עליו, וכנראה ממכתבו סיבות צדדיות היו בדבר, נתקבל מכתבו מר"ח שבט. ועל ראשון ראשון וכו'.

א) בהנוגע להר"ר - לא מוחלט כלל שהענין נדחה לכו"כ חדשים, כיון שמנהלים שקו"ט מאחורי הפרגוד, הצעות מסחריות שמור לי ואשמור כו' בין הגורמים-חשובים אשר בפרשה זו, ומי יודע מה יולד יום, איזה פרשיות עוד יתחדשו חדשים לבקרים שישפיעו על מהלך המו"מ וכו'. וכן, וגם זה חשוב, וכמ"ש לכמה מאנ"ש להודיע עמדתי ברורה בהענין, כי לתמהוני עד עתה יש מטילים ספק בה, ואפשר מפני נטיותיהם הם בענין, בכל אופן מוצאים מקום לתלות דעתם בי, שלפעמים היא הפכית לגמרי, ופרסום ע"י כת"ר קטע מכתבי בהנוגע לפועל בג' הנקודות, ז.א. ההיזק בדיחוי הבחירות, ב) שזה מכריח שמוכרח להיות מי שיבחר בפועל, ובהנוגע לאשכנזים אין מועמד אלא אחד, ג) בהנוגע לספרדים הרי בזיון התורה והרבנות להסיר רב ממשרתו וכו' - הרי הי' מבטל הנסיון לתלות בוקי וסרוקי בי וכולי האי ואולי ישפיע גם על מהלך הענינים.

ב)לכתבו אודות הרבנות בירושלים עיה"ק ת"ו. הנה אינני מכיר המועמדים אודותם כותב, ובכ"א תמים דיעה את כת"ר - הנני בהנוגע למועמדתו הוא, שאין זה ענין בשבילו כלל וכלל.

ג) בהנוגע לפירוש על התנ"ך - הנה ע"ד פירוש מדעי של פרופ'...וכאילו הבעתי דעתי בזה, פליאה גדולה שמועה זו, וכמדומה שזוהי הפעם הראשונה ששומע הנני ע"ד מציאות פירוש זה, אף דמילתא דלא רמיא עלי' דאינש כו'. אבל בכל אופן גם ע"פ הנקודות במכתבו - אין הנ"ל מתאים כלל לערוך פירוש מסורתי על התנ"ך. מה שאמרתי אודות נוסחאות וגירסות, הרי על אתר פירשתי למה כוונתי, והוא - בדוגמת ההוצאה ע"י פרופ' קיטל - שבשולי הגליון אסף הגירסאות שבס"ת דפוסים וכת"י שונים. ומובן שלא הי' כל דבור בזה בהנוגע לביקורת המקרא וכיו"ב ח"ו.

ד) ולהערתו אודות מה שמוזכר במכתבי או בדברי פי' מצו"ד ומצו"צ, הוא על יסוד מה שבתורת הדא"ח מובא פירוש זה בחדרים המסורתיים בם למדו דורי דורות תינוקות של בית רבן, שחיו חייהם לאחרי כן מתאים להתורה והמסורה.

ה) לכתבו למה לא לחדש פירושים, ובפרט שמצינו בכגון דא בשמו דרש"י כמו שהובא מנכדו הרשב"ם - החילוק פשוט ע"פ דברי רבנו הזקן (הובא ע"י כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בהמשך תערב, בחלק שלא הועתק) שכל המחברים עך הט"ז והש"ך והם בכלל עשו החיבורים שלהם ברוח הקדש (הועתק גם בהיום יום ו' שבט). דא"ג לאחרי זמן מצאתי זה גם בספר שארית ישראל דרוש לסוכות למהרי"ד מווילעדניק בשם "הריב"ש" - שכנראה הכוונה להבעש"ט.

ו) ועוד להעיר - שהפליאה אדרבה על אלה שאין רוצים להסתפק בהפירושים שקדמונו - עכ"פ בהנוגע לפירושים ע"ד הפשט, שלמדו בהם את התנ"ך וביארוהו כל צרכם. ואפילו בהביא בחשבון התגליות וכו' הרי לזה מספיק הערה בשולי הגליון, ואין כל צורך בעריכת פירוש מחדש. ובהתבונן להמצב בדורנו וכו' וכו'- הנה פלא הדבר שדוקא בני דור הצעיר רוצים לחזור אל המקורות, אלא שאותם שנלחמו במשכילים בצעירותם- נדמה להם שגם דור החדש רוצה להלחם, ובמילא אוחזים בתכסיסים וכלי זיין שאין בהם כל צורך כלל. ואם בכלי זיין גשמיים מתוך שאינו צריך אינו נאה (שבת ס"ג א') - הרי בהנוגע לרוחניים הוא גם מזיק. וכנראה במוחש מכל הספרות, שבסגנון החדש קורין לזה אפולגטית, האט מען דערפון צרות עד היום [לרבות הדרוש אור החיים של בעל תפארת ישראל, ספרי הרב הירש ועוד, ועד בדור דורות לפנים - פרושי פילון (ידידי') האלכסנדרי שרצו להתאים אף כי בכוונה טובה, ליפיפותו וכו' - אך שאינה שייכת ואינה אמיתית בכגון דא] וד"ל.

המובא בשם הזוהר, מאן דנפח מתוכי' נפח (בתניא ריש פרק ב', אגה"ק ט"ו. ובכ"מ) - כמדומה לי שלא נמצא בזהר ובתקו"ז שלפנינו. אבל נמצא בספרי הקדמונים*.

בודאי מתכוננים ליום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר עשירי בשבט הבע"ל, בכיוון האמור במכתב בעל ההילולא בקשר אם יום ההילולא של כ"ק אבין אדמו"ו (מוהרש"ב) נ"ע.

ויהי רצון שתצליחנה ההכנות והפעולות שביום סגולה זה האמור, ולהמשיך מענינם על כל השנה כולה מתוך מנוחה שמחה וטוב לבב

בכבוד ובברכה לבשו"ט

מ. שניאורסאהן

ז'תקנח

נדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 437 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

הרש"י: זוין. אגרות נוספות אליו - לעיל ז'תעו, ובהנסמן בהערות שם.

להר"ר: להרבנות הראשית. ראה לעיל אגרת ז'תעד, ובהנסמן בהערות שם.

קטע מכתבי: דלעיל ז'תקטו.

לפירוש על התנ"ך: ראה לעיל אגרת ז'תפח.

בחלק שלא הועתק: בנדפס ח"ג ע' א'שפה.

המובא בשם הזהר: ראה גם לקמן אגרת ז'תקצא.

במכתב בעל ההילולא: ח"א אגרות עב. קפט. ח"ב תלב.