ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך כ > ז'תקעט

[כז שבט תשכ"א]

במענה למכ' מיום... רבו מלספור מרז"ל וגם פס"ד למעשה שיסודם זה ששקדו חכ' על תקנת בנות ישראל בעניני נישואין ואישות, ובפרט - בתיקון עגונות. ואם בכ"ז ישנו מצב שאין התורה מתרת העגונה - פשוט שזהו גם נגד שכל הבריא להכניס רעפארם כפה"נ לאדם פלוני. וממנ"פ האדם המשנה פס"ד התורה ז. א. שלדעתו האדם למע' ממנה - וא"כ מה לו בכלל לתורה כזו שתצווהו מה לעשות. ואם יודע האמת שתורה מן השמים - איך זה שכל מוגבל של בנ"א - בא לשנות פס"ד של הבורא הבלתי מוגבל ושאינו בערכו כו' ולומר שדין זה ישר בעיניו ודין זה לא כו'. ומסוג זה הם גם ההצעות שנשללו בהחלט ע"י גדולי הדורות שלפנינו וכן אלו שאגוה"ר דכאן המונה מאות רבנים שעסקו בתורה רוב שנותיהם ובהתמדה וכו' ואסרום.

תקותי שמזמן לזמן מוסיף בתומ"צ כהציווי להעלות בקודש ואין דבר העומד בפני הרצון. מוסג"פ קטע משיחת יו"ד שבט שבטח יענינו וינצלו באופן המתאים.

ז'תקעט

מוסג"פ קטע: ראה לעיל אגרת ז'תקסז.