ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך כ > ז'תקצה

ב"ה, יו"ד אדר, תשכ"א

ברוקלין.

שלום וברכה!

זה זמן רב ביותר שלא נתקבל ממנו מכתב וידיעות, ויהי רצון שיהי' זה סימן שהכל בסדר, בענינים הכללים ובענינים הפרטים.

בטח מסר פ"ש כללית... וכן אודות מה שדברתי עמו בהנוגע למחנם הט' בפרט ולמדינות... בכלל, שלפלא וגם מצער - על שאין נעשה כמעט מאומה בהנוגע להפצת המעינות, והרי מובן שלכל לראש עליו ודכוותי' הדבר מוטל, שהרי זכה ולמד כמה זמן בישיבת תומכי תמימים מיסודם ובהנהלתם של רבותינו נשיאינו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר פעולות ודברי צדיקים קיימים לעד, וגם גזע צור מחצבתו מסייעתו, ובודאי לדכוותי' האריכות בדבר אך למותר. פשיטא שאין כוונתי להטפת מוסר, כי אם לעורר ולעודד להפצה ולפעולות כגון האמור בכל המרץ הדרוש, וביחוד גדלה התמי' על העדר הנ"ל - בתקופה זו שכל העולם כולו ובחוגים הכי שונים דברו והפיצו עכ"פ נקודות מהמעינות בקשר עם שנת המאתים להסתלקות הילולא של הבעש"ט, ובכ"מ ממשיכים גם עתה בזה [ולדוגמא כאן בשבועות הבאים, ונעשה זה ע"י חוגים בלתי דתיים], והרי מזה כ"ש וק"ו בהנוגע לאלו ששייך להם הענין בפנימיות.

ויהי רצון שאתבשר טוב בכל האמור. וכנוסח דמגילות פורים [דמגילה נקראת* מתחיל מיום המחרת], ליהודים היתה אורה זו תורה, והרי ענין האורה הוא להאיר במקום שקודם לזה חסר הי'. ובפרט ע"פ תורת רבנו הזקן, דאורה לשון מפעיל, עיין שערי אורה בזה (בסוף הספר).

בכבוד ובברכה לפורים שמח ולבשו"ט.

ז'תקצה

העתק מכתב: ראה אגרת הבאה, ולעיל אגרת ז'תקפה.