ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'תרה

ב"ה, כ"א אדר, תשכ"א

ברוקלין.

ברכה ושלום!

... איני יודע הנהוג בירושלים ת"ו בחוגים שונים בהנוגע להעמדת מצבה, אבל ידועה מסקנת כמה מפוסקים אחרונים, שאין לאחרה ופשיטא שלא לחכות עד מלאת שנה וכיו"ב.

ומענין לענין מעין אותו ענין, נפלאת הוראת חז"ל שתיכף לפטירת אדם מישראל הרי דוקא הקרובים שלו עליהם להשתדל שיאמר בקשר עם הפטירה יתגדל ויתקדש שמיה רבא (ולא רק בשמים ממעל, כי אם) בעלמא דברא כרעותיה, והרי ודאי שהכוונה באמירה זו הוא הן בשביל הנפטר והן בשביל החיים שליט"א, זכות להנשמה ונחום לאבליו, ואת"ל ע"י הסברה ותירוץ לטענה הטבעית, היתכן וכו' שהעולם והנהגתו הרי הוא כרעותי', רצונו של בורא העולם, והרי אין כל פלא אם שכל האדם שמוגבל הוא בתכלית, אין לו השגה ברצון העליון, והחקר אלוקה תמצא.

בברכה לעניני' הפרטים וגם לענינים הכללים, כוונתי הפצת היהדות המסורתית, והרי עלי' להתעסק בזה עתה פי שנים, והרי חוב מסוג זה גם זכות הוא, וזכות גם להנשמה אשר נצחית היא ולבשו"ט בגו"ר.

החוברת נתקבלה ות"ח על השימת לב לשלחה לכאן.

ז'תרה

להעמדת מצבה: ראה גםל עיל חי"ז אגרת ו'תיט, ובהנסמן בהערות שם.