ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך כ > ז'תשלא

ב"ה, כ"ב מנ"א, תשכ"א

ברוקלין.

שלום וברכה!

נעם לי לקבל מכתבו מי"ד מנחם אב, בו כותב אודות לימודו חסידות, אשר תקותי חזקה שלא רק ממשיך בזה, אלא שגם מוסיף מזמן לזמן וכציווי חז"ל להעלות בקדש, והרי ציווי החכם מורה על האפשריות לקיימו על ידי המצוה.

לכתבו על דבר פרסום מאמרי חסידות בלשון הקדש ובסגנון המובן גם לנוער אודותו כותב,

ידבר בזה עם צעירי אגודת חב"ד, אשר כנראה מכיר הוא כמה מהם, ובפרט שבפעולותיהם הם - הרצאות לפני הנוער האמור, שבודאי סגנון ההרצאות הוא כפי שכותב.

לכתבו אודות מצב הבריאות של הוריו שיחיו, בקשר עם עבודתם עתה במוסד, אף שבכללות בטח צודק הוא, שהעבודה קשה וצורך בחופשה מזמן לזמן, אבל ביחד עם זה - בודאי שבני אדם שהורגלו משך עשיריות בשנים בעבודה הנותנת סיפוק נפשי במדה גדולה, הרי ההפסק בזה ח"ו, ואפילו, כלשונו במכתבו, חופשה ממושכת, אפילו אם תוסיף בבריאות הגוף מצד עצמו, תגרום ריקניות בחייהם הרוחנים. ואדם זה שחלק הרוחני שבחייו תופס אצלו מקום הכי חשוב, לא יוותר על זה בשביל ריוח בחלק הגשמי.

ולא עוד אלא ריוח הגשמי יהי' הולך ופוחת, ע"י העדר הסיפוק הרוחני.

תקותי חזקה שהתענינותו בכל הנוגע להוריו שיחיו - מתבטאת לכל לראש ולראשונה בהשתדלות לגרום להם נחת רוח אמיתי, ע"י הנהגה יום יומית מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם. והרי זהו מענינים הכי חשובים גם לחיזוק בריאות ההורים כפשוטה - בריאות הגוף. ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בפ"ש הוריו שיחיו ובברכה לבשורות טובות בכל האמור

מ. שניאורסאהן

ז'תשלא

נדפסה בלקו"ש חכ"ג ע' 485 והושלמה ע"פ צילום האגרת.